עקרון השוויון עומד בבסיס הזכות לשירותי בריאות ציבוריים. חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע ששירותי הבריאות הציבוריים יהיו מושתתים "על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית", ואילו חוק זכויות החולה קובע ש"מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטיה מינית, גיל או מטעם אחר כיוצא באלה."

בסתירה לעקרון יסוד זה, החליטה ממשלת נתניהו הנוכחית להכניס שיקולים פוליטיים בתקצוב מרכזי החוסן. מדובר במרכזים בהם ניתן, בין השאר, טיפול נפשי לנפגעי חרדה על רקע אירועים ביטחוניים.

במהלך 2022 החליטה הממשלה בראשות לפיד להכפיף לראשונה את כל 14 מרכזי החוסן, הפרוסים בגליל, ביהודה ושומרון ובנגב המערבי, לאחריות מקצועית של משרד הבריאות, ותקצבה ב- 26 מיליוני ₪ את כלל המרכזים לשנת 2023, תוך איגום משאבים ממספר משרדי ממשלה.

כפי שכתבנו לפני כחודשיים, באה ממשלת נתניהו הנוכחית, והחליטה – בעקבות לחץ סקטוריאלי של מפלגת הציונית הדתית – להוסיף 5.86 מיליוני ₪ למרכזי החוסן ביו"ש (בלבד) בשנת 2023, ועוד 4 מיליוני ₪ בשנת 2024. מדוע? כי אלה המצביעים של סמוטריץ'. סיבה עניינית לתוספת למרכזי החוסן ביו"ש בלבד לא ניתנה.

בעקבות המתקפה הנוראית של ה- 7.10, השכילה אמנם הממשלה להעביר "כספי חירום" למרכזי החוסן בדרום ובצפון (או לפחות הבטיחה לעשות כן), ואף הוקם מרכז חוסן ארצי, אך על התוספת הייחודית ליו"ש לא ויתרה הקואליציה. בהחלטה מיום 27.11.23, הותירה הממשלה על כנה את חלוקת הכספים הקואליציוניים למרכזי החוסן ביו"ש לשנת 2023 (תוספת של 5.86 מלש"ח, כאמור). בתחילת השבוע קבעה הממשלה את תקציב כלל מרכזי החוסן לשנת 2024, כאשר היא שבה ומאשררת את התוספת של 4 מלש"ח למרכזים ביו"ש לשנה זו, מכוח ההסכמים הקואליציוניים.

עיון בהחלטת הממשלה מיום 7.1.24 מלמד שהממשלה הגדילה את התקציב של שבעת מרכזי החוסן בעוטף עזה, באשקלון ובנתיבות בסכום כולל של 3.5 מלש"ח. זאת, בהשוואה לתוספת של 4 מלש"ח שניתנה, כאמור, לארבעת מרכזי החוסן ביו"ש. שני מרכזי החוסן בגליל, ומרכז החוסן לחברה הבדואית בנגב לא קיבלו תוספת תקציבית כלשהי.