מוזמנות ומוזמנים לכנס ציבורי שיתקיים ב 16.1.25 בנתיבות, שיעסוק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בימים אלה בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.
לצפייה
האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?
תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בנושא הטמעת חשיבה מגדרית בתוכנית החומש לשיקום, לחידוש ופיתוח חבל 'תקומה', בוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי בכנסת בראשות ח"כ פנינה תמנו שטה.
המחקר בחן את דפוסי היוממות (הגעה לעבודה וממנה) של נשים ערביות בין השנים 2015 ל-2022.
ראיון של יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, בתוכנית "הכנסת הבוקר" עם יעקב אילון, בעקבות ביטול מדיניות החל"ת שהונהגה בזמן משבר הקורונה
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
רב-שיח בעקבות שני מחקרים עדכניים, התקיים ב16.12.2024, ביוזמה משותפת של מרכז אדוה, פורום דו-קיום בנגב ומזון – תגובה יהודית לרעב.
דבריהם של ח"כ עופר כסיף ושל ירון הופמן דישון, חוקר במרכז אדוה, בדיון שהתקיים בוועדת הפנים של הכנסת ביוזמתם של ח"כ עופר כסיף, ח"כ אברהם בצלאל וח"כ אלון שוסטר, בנושא היעדר מיגון הולם ופערי מיקלוט בשכונות וותיקות ביישובים עירוניים.
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
המסמך מתבסס על מגוון מקורות אך עוצב לאור ראיונות עם מפונים.ות בידי המדינה מהדרום ובעיקר מהצפון, עוסק בפגיעות בפינוי ארוך טווח ומסכם בהמלצות מדיניות.
נשים ערביות אקדמאיות המתגוררות במשולש הן בעלות רמת היוממות הגבוהה ביותר בקרב נשים ערביות, והיא גם עלתה בקצב מהיר יותר בשנים שנבדקו. עם זאת הן עדיין נמצאות הרחק מגברים ערבים. פיתוח תחבורה ציבורית בין עירונית ויישובית ועידוד השכלה לנשים ערביות עשויים לסייע בהגברת התעסוקה והעצמאות של נשים מועסקות ערביות מוחלשות.
באמצעות נתונים חדשים שהתקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המסמך מציג את דפוסי הפינוי ותזוזת האוכלוסייה מגבולות עזה והצפון מאז ה-7 באוקטובר 2023, ועומד על ההשלכות מרחיקות הלכת על חייהם.ן של המפונים.ות, ועל יצירת 'סדר מרחבי חדש' בישראל.
המסמך מראה כיצד הפקרתם של תושבי.ות אופקים ב-7 באוקטובר ובחודשים שאחריו היא המשך ישיר להזנחה מדינתית מתמשכת המאפיינת את המקום ודומים לו עוד מראשית הקמתו.
על רקע מחירי הדיור הנמוכים יחסית בחיפה, מדיניות הדיור בעיר מכוונת להעלאת שווי הנכסים ולעידוד הגירה של 'אוכלוסיות חזקות' ומתעלמת מקבוצות האוכלוסייה המוחלשות. מדיניות זו אינה כוללת תוכניות של דיור בר-השגה ויוזמות להרחבה של הדיור הציבורי וכן ממשיכה לנקוט באפליה כלפי האוכלוסייה הערבית בעיר.
את תזכיר החוק צריך לגרוס, ולהקים תחתיו ועדה עם נציגות בולטת, לכל הפחות, של שורדים.ות ופליטים.ות
במקביל לפגיעה הדרמטית המסתמנת בתקציבי תוכנית החומש לחברה הערבית, מתכננת הממשלה לקצץ גם בתקציביהן של מספר תוכניות רב־שנתיות, שנועדו לחזק ולמנוע את הידרדרותן של רשויות מקומיות ספציפיות.
מתוקף ההסכמים הקואליציוניים ובעקבות לחץ סקטוריאלי של מפלגת הציונית הדתית, הוגדל התקציב של מרכז החוסן ביו"ש בסכום הגבוה ביותר בקרב כלל מרכזי החוסן, יותר מהתקציב הנוסף שהופנה למרכזי החוסן בעוטף עזה, אשקלון ונתיבות. מרכזי החוסן בגליל, ומרכז החוסן לחברה הבדואית בנגב לא קיבלו תוספת תקציבית כלל
מדוע החליטה הממשלה להוסיף תקציב למרכזי החוסן ביו"ש בלבד, בעוד שהנתונים על אודות מספר נפגעי החרדה המטופלים במרכזי החוסן ברחבי המדינה הראו שיש לחזק לכאורה דווקא את מרכזי החוסן בדרום?
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: