האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?
לצפייה
בקרוב יתפרסם מסמך חדש של מרכז אדוה בשיתוף קרן אברט-ישראל העוסק בסוגיית הדיור כסוגיה מגדרית
ראיון של יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, בתוכנית "הכנסת הבוקר" עם יעקב אילון, בעקבות ביטול מדיניות החל"ת שהונהגה בזמן משבר הקורונה
תמונת מצב ומבט קדימה: דיון על בסיס מחקר חדש של מרכז אדוה
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
פרק רביעי בהשתתפות העיתונאית ז'נאן בסול, במסגרת סדרת הסרטונים של מרכז אדוה על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני
'הבשורה' בתקציב הבריאות 2024: פגיעה במערכת הבריאות, בנגישות לשירותים ובמאמצים לצמצום פערים – תשלום על כל ביקור בתחום בריאות הנפש יביא לפגיעה של ממש בנגישות של בעלי הכנסה נמוכה לשירות; הקיצוץ בתקציב מטה המשרד אמנם מוצג כהתייעלות, אבל יתורגם לפגיעה בבריאות; זאת לצד קיצוץ בתקציב להפחתת הפערים התקציביים בין יהודים לערבים
נראה כי מערכת הבריאות הישראלית תמשיך להיות מעורבת ציבורית־פרטית, ראשית בגלל הדרך בה השילוב הזה התפתח – כתשובה למימון החסר ולאתגר של אספקת שירותים בזמן אמת. המשקל של השניים – הציבורי והפרטי – הוא בעל חשיבות גדולה, אם אנו שואפים לשוויון בנגישות לשירותי בבריאות
מתוקף ההסכמים הקואליציוניים ובעקבות לחץ סקטוריאלי של מפלגת הציונית הדתית, הוגדל התקציב של מרכז החוסן ביו"ש בסכום הגבוה ביותר בקרב כלל מרכזי החוסן, יותר מהתקציב הנוסף שהופנה למרכזי החוסן בעוטף עזה, אשקלון ונתיבות. מרכזי החוסן בגליל, ומרכז החוסן לחברה הבדואית בנגב לא קיבלו תוספת תקציבית כלל
מדוע החליטה הממשלה להוסיף תקציב למרכזי החוסן ביו"ש בלבד, בעוד שהנתונים על אודות מספר נפגעי החרדה המטופלים במרכזי החוסן ברחבי המדינה הראו שיש לחזק לכאורה דווקא את מרכזי החוסן בדרום?
אנשי ונשות הרפואה הערבים הם אזרחים שבזמן שגרה אין המדינה מכירה בחשיבותם, ורק בשעת מצוקה או משבר נזכרת שהם משאב יקר
המחקר בוחן את השפעת הוצאות הבריאות מן הכיס על הכנסתם של משקי בית שבראשם מבוגרים בני.ות 65 ומעלה, בישראל ובארצות אירופיות נבחרות, בין השנים 2015-2004
הצעת התקציב של משרד הבריאות כוללת תוספות חשובות, אולם אין בהן כדי לפתור את הבעיות הבוערות ביותר של מערכת הבריאות הציבורית: החוסר בתקנים עבור רופאים.ות ואחים.ות, הגורם לשחיקה הן מצד אנשי רפואה והן מצד החולים, לאי יציבות של המערכת הציבורית ולהאצת פיתוח של מערכת פרטית שאינה משרתת את כלל תושבי.ות ישראל
בשנים האחרונות ישנה החמרה במצוקות הנפשיות של תושבי המדינה, ובהתאם גם על עליה במספר הביקורים במסגרות השונות לבריאות הנפש. עם זאת, העליה בתקצוב הממשלתי של חלק משירותים אלה אינה "מדביקה" את העליה החדה בצורך ובביקוש
הרעיון של פיתוח שירותים למניעת תלות והידרדרות תפקודית של אזרחים ותיקים הוא חיובי. יש לקוות שעצם העלאת הנושא תביא לפיתוח שירותים חדשים ולשיפור הן של מצב הזקנים והן של תנאי ההעסקה של עובדים ועובדות שאמורים.ות לתרום לשיפור הזה
ההצעה בחוק ההסדרים היא צעד קטן בכיוון הנכון. אך מה שנדרש הוא הכנסת כל שירותי השב"ן ושירותים נחוצים נוספים לסל הבסיסי, והגדלת עלות סל הבריאות המגיע לכל תושבי ישראל
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: