מחקר של פורום דו קיום בנגב ומרכז אדוה עוסק באי ביטחון תזונתי בקרב ערבים.ות-בדואים.ות המתגוררים.ות בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, בהמשך למחקר גישוש שנערך בשנת 2023-2022 ולאחר עדכון המחקר בעקבות מלחמת 7.10.23.

הפסקת המימון של טיפולים פארא-רפואיים לילדים על הרצף האוטיסטי מקהילת מבקשי המקלט תפגע אנושות בצרכים ההתפתחותיים של ילדים אלה, ועלולה בסופו של דבר גם לעלות למדינה יותר.

עיון בפסק דין של העליון ובטיוטת תקנות של שר הבריאות על רקע מצוקת מערכת בריאות הנפש.

המכתב, ששלחו מספר ארגונים חברתיים בהם מרכז אדוה, מתריע מפני מגמה מדאיגה של קושי מחריף בקרב אוכלוסיות מוחלשות בישראל לעמוד בתשלומים על הוצאות בריאות, ובעיקר בתשלומי ההשתתפות העצמית על תרופות וחוזר על הצורך האקוטי לקדם מדיניות ראויה שתבטיח שתבטיח כי אף תושב או תושבת לא ייאלצו לוותר על טיפול תרופתי רק משום שאינם יכולים לשלם עבורו.

מכתב למנכ"ל משרד הבריאות מאת מרכז אדוה, א.ס.ף ורופאים לזכויות אדם מראה שטיוטת התקנות החדשות המדירות את מרבית מבקשי המקלט מביטוח בריאות ממלכתי, אינן מוסריות, וגם אינן כלכליות.

'הבשורה' בתקציב הבריאות 2024: פגיעה במערכת הבריאות, בנגישות לשירותים ובמאמצים לצמצום פערים – תשלום על כל ביקור בתחום בריאות הנפש יביא לפגיעה של ממש בנגישות של בעלי הכנסה נמוכה לשירות; הקיצוץ בתקציב מטה המשרד אמנם מוצג כהתייעלות, אבל יתורגם לפגיעה בבריאות; זאת לצד קיצוץ בתקציב להפחתת הפערים התקציביים בין יהודים לערבים

נראה כי מערכת הבריאות הישראלית תמשיך להיות מעורבת ציבורית־פרטית, ראשית בגלל הדרך בה השילוב הזה התפתח – כתשובה למימון החסר ולאתגר של אספקת שירותים בזמן אמת. המשקל של השניים – הציבורי והפרטי – הוא בעל חשיבות גדולה, אם אנו שואפים לשוויון בנגישות לשירותי בבריאות

מתוקף ההסכמים הקואליציוניים ובעקבות לחץ סקטוריאלי של מפלגת הציונית הדתית, הוגדל התקציב של מרכז החוסן ביו"ש בסכום הגבוה ביותר בקרב כלל מרכזי החוסן, יותר מהתקציב הנוסף שהופנה למרכזי החוסן בעוטף עזה, אשקלון ונתיבות. מרכזי החוסן בגליל, ומרכז החוסן לחברה הבדואית בנגב לא קיבלו תוספת תקציבית כלל

מדוע החליטה הממשלה להוסיף תקציב למרכזי החוסן ביו"ש בלבד, בעוד שהנתונים על אודות מספר נפגעי החרדה המטופלים במרכזי החוסן ברחבי המדינה הראו שיש לחזק לכאורה דווקא את מרכזי החוסן בדרום?

אנשי ונשות הרפואה הערבים הם אזרחים שבזמן שגרה אין המדינה מכירה בחשיבותם, ורק בשעת מצוקה או משבר נזכרת שהם משאב יקר