תפריט

מרכז אדוה

מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל

מרכז אדוה

מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל

  • אודות
  • פרסומים
  • קורסים והרצאות
  • בתקשורת
  • צרו קשר
תרמו לנו הרשמה לניוזלטר
العربية Eng
הרשמה לניוזלטר
العربية Eng
בין התאריכים:
תנאי מילים:
  • אודות
  • פרסומים
  • קורסים והרצאות
  • בתקשורת
  • צרו קשר
תרמו לנו
חיפוש מתקדם
לדלג לתוכן
  • תקציב וכלכלה
  • מגדר
  • עבודה ועובדים
  • חינוך
  • בריאות
  • רווחה ודיור
  • רשויות מקומיות
  • סביבה ואקלים
  • מלחמת 7 באוקטובר
מחקר

מדיניות תוספתית ללא תוכנית: ההוצאה להתאוששות ושיקום בגין מלחמת ה-7 באוקטובר

גרעינים תורניים בישראל: מטרות, דפוסי פעולה ותקצוב ממשלתי

יומן משא: מסעם.ן של הפליטים.ות בארצם.ן

הערות מגדריות על הצעת התקציב לשנת 2025: מי ישלמו את המחיר הכלכלי של המלחמה?

מאמר

הדור שהוּלַךְ שולל

באבחה חדה אחת

מרכז אדוה במעקב: התאוששות תעסוקתית של האזרחים.ות היא חלק מתהליך השיקום ממלחמת ה-7.10

אירוניה ישראלית: השרה לשוויון חברתי מובילה מהלך נוסף להנצחת אי-השוויון

וידאו

כנס ציבורי: הצעת חוק "חבל התקומה" – איך מבטיחים שיקום אזורי בנגב המערבי לכולם?

לדף הכתבה
וידאו

כנס ציבורי: הצעת חוק "חבל התקומה" – איך מבטיחים שיקום אזורי בנגב המערבי לכולם?

מרכז אדוה, במקום, קולקטיב מזרחי-אזרחי, מרכזים לצדק חברתי, עוקף ישראל, קול אחר, שתיל, מרחב אזורי הוגן בנגב, 15.1.2025

כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.

לצפייה

תקציב 2024 – מעדיף נשים או גברים? הרצאה של ד"ר יעל חסון

לדף הכתבה
וידאו

תקציב 2024 – מעדיף נשים או גברים? הרצאה של ד"ר יעל חסון

יעל חסון, בונות אלטרנטיבה, 21.1.2024

האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?

לצפייה

חוק ההסדריםמחיר הכיבושמיסויתמונת מצב חברתיתתקציב המדינה
מחקר

'הבית הוא בנפש': הבית בקרב עקורות בעקבות 7.10.23

פילנתרופיה בעדשה מגדרית: המדריך המלא לקידום שוויון מגדרי דרך נתינה אסטרטגית

מצגת אינפוגרפיקה – חיוניות, שקופות ומודרות: איך משפיעה המלחמה על נשים בישראל?

הערות מגדריות על הצעת התקציב לשנת 2025: מי ישלמו את המחיר הכלכלי של המלחמה?

מאמר

הנחיות פיקוד העורף – מי נותרות שקופות?

יש עוד מוכשרות כמו דניאלה נוביץ', רק תנו להן לעבוד

בין השכר לפנסיה: הפערים המגדריים נותרים בעינם

ערעור הביטחון הכלכלי והאישי של נשים ערביות בצל המלחמה

וידאו

אי-שוויון מגדרי בדיור בדגש על נשים מוחלשות – דיון בוועדה לשוויון מגדרי בכנסת, יום הדיור הציבורי 2025

לדף הכתבה
וידאו

אי-שוויון מגדרי בדיור בדגש על נשים מוחלשות – דיון בוועדה לשוויון מגדרי בכנסת, יום הדיור הציבורי 2025

תהילה שרעבי, 14.1.2025

תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בוועדה לשוויון מגדרי וקידום מעמד האשה בכנסת, במסגרת יום הדיור הציבורי שהתקיים ב14.1.2025 ביוזמת ח"כ נעמה לזימי, ח"כ מיכאל ביטון, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה.

לצפייה

הטמעת חשיבה מגדרית בתוכניות מנהלת 'תקומה': דיון בוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי בכנסת

לדף הכתבה
וידאו

הטמעת חשיבה מגדרית בתוכניות מנהלת 'תקומה': דיון בוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי בכנסת

תהילה שרעבי, 9.9.2024

תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בנושא הטמעת חשיבה מגדרית בתוכנית החומש לשיקום, לחידוש ופיתוח חבל 'תקומה', בוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי בכנסת בראשות ח"כ פנינה תמנו שטה.

לצפייה

אלימות נגד נשיםהטמעת חשיבה מגדריתפערי שכר מגדרייםתעסוקת נשיםתקצוב מגדרי
מחקר

עבודה בלא תמורה נאותה: עבודה בשכר נמוך בישראל

"אין רחמים בעבודה הזו": הרפורמה בהעסקת פלסטינים מהגדה בשוק העבודה בישראל

דפוסי יוממות של נשים ערביות

בעקבות הזמן האבוד: קיצור שבוע העבודה כצעד להתמודדות עם משבר האקלים

מאמר

העסקה שעתית היא העסקה פוגענית

הנחיות פיקוד העורף – מי נותרות שקופות?

מרכז אדוה במעקב: התאוששות תעסוקתית של האזרחים.ות היא חלק מתהליך השיקום ממלחמת ה-7.10

בין השכר לפנסיה: הפערים המגדריים נותרים בעינם

וידאו

סרטון: דפוסי יוממות של נשים ערביות

לדף הכתבה
וידאו

סרטון: דפוסי יוממות של נשים ערביות

מירי אנדבלד-סבג, 26.11.2024

המחקר בחן את דפוסי היוממות (הגעה לעבודה וממנה) של נשים ערביות בין השנים 2015 ל-2022.

לצפייה

מובטלים מעל גיל 67 יוותרו ללא הכנסה

לדף הכתבה
בתקשורת

מובטלים מעל גיל 67 יוותרו ללא הכנסה

ערוץ הכנסת, יובל לבנת, 29.6.2021

ראיון של יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, בתוכנית "הכנסת הבוקר" עם יעקב אילון, בעקבות ביטול מדיניות החל"ת שהונהגה בזמן משבר הקורונה

לצפייה

גיל הפרישהזכויות עובדיםמהגרי עבודהתעסוקת נשיםעצמאים
מחקר

יומן משא: מסעם.ן של הפליטים.ות בארצם.ן

מגמות בהוצאה הפרטית לחינוך 2021-2015

תמונת מצב חברתית 2022: מגפת אי-השוויון נמשכת

הגירעון הטיפולי בישראל: מי נושאות בנטל וכיצד ניתן לצמצמו?

מאמר

ההשקעה לתלמיד בחינוך בישראל נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD

ילדי הפליטים שנולדו בישראל הופכים ל"מסתננים" ודרכם להשכלה ולמקצוע נחסמת

הקיצוצים בתקציב החינוך פוגעים בתכניות המצמצמות את האי שוויון

ממלכה בתוך ממלכה: על החינוך החרדי

וידאו

ראיון: עליה בנשירה מבתי הספר בתקופת הקורונה

לדף הכתבה
בתקשורת

ראיון: עליה בנשירה מבתי הספר בתקופת הקורונה

שני בר-און ממן, נוגה דגן-בוזגלו, 1.5.2022

ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה

לצפייה

הרצאה מוקלטת: בידול, הסללה ואי שוויון בחינוך בישראל

לדף הכתבה
וידאו

הרצאה מוקלטת: בידול, הסללה ואי שוויון בחינוך בישראל

שלמה סבירסקי, 2.6.2011

הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"

לצפייה

הסללה בחינוךתקציב החינוך
מחקר

"אנחנו בדואים, אנחנו אוכלים שמן זית, לא אומרים שאין לנו אוכל": ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי-מוכרים בנגב

תקצוב מרכזי החוסן: החלטות מקצועיות או לחצים פוליטיים?

משלמים בבריאות: הוצאות בריאות מן הכיס בישראל ובארצות ה-OECD

תקציב משרד הבריאות 2024-2023: מערכת הבריאות הציבורית זקוקה ל"תוספת חמצן"

מאמר

ילדים אינם צריכים לשלם את המחיר

תקציב שרע לבריאות

אנשי ונשות רפואה ערבים בזמן מלחמה

שינוי מנגנון גמלת הסיעוד בחוק ההסדרים: רעיון מבורך שלא קל יהיה לתרגם אותו הלכה למעשה

ביטוח בריאותתיירות מרפא
מחקר

עניים שלא נספרים: עוני, בטחון תזונתי ורווחה כלכלית בקרב מבקשות ומבקשי מקלט בישראל

בשנים האחרונות הכנסות המדינה מנדל"ן בשיא, אך ההשקעה הממשלתית בדיור נשחקת

"אנחנו בדואים, אנחנו אוכלים שמן זית, לא אומרים שאין לנו אוכל": ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי-מוכרים בנגב

יומן משא: מסעם.ן של הפליטים.ות בארצם.ן

מאמר

אשראי חברתי לצמצום חובות ישרת גם את המאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית

הסגת גבול בגין חלוקת עלונים בבית כנסת?! כשקידוש הקניין הפרטי פוגש משטרה שלא מבינה דמוקרטיה

דוח מבקר המדינה מראה כי המדינה ממשיכה להפקיר את הדיור הציבורי

מבקשי המקלט מאשקלון ושדרות שפונו בשל המלחמה לא קיבלו כל סיוע מהמדינה

וידאו

רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי, דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה, יום הדיור הציבורי 2025

לדף הכתבה
וידאו

רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי, דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה, יום הדיור הציבורי 2025

ירון הופמן-דישון, 14.1.2025

ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה, בדיון בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי, במסגרת יום הדיור הציבורי שהתקיים ב-14.1.2025 ביוזמת ח"כ נעמה לזימי, ח"כ מיכאל ביטון, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה.

לצפייה

אי-שוויון מגדרי בדיור בדגש על נשים מוחלשות – דיון בוועדה לשוויון מגדרי בכנסת, יום הדיור הציבורי 2025

לדף הכתבה
וידאו

אי-שוויון מגדרי בדיור בדגש על נשים מוחלשות – דיון בוועדה לשוויון מגדרי בכנסת, יום הדיור הציבורי 2025

תהילה שרעבי, 14.1.2025

תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בוועדה לשוויון מגדרי וקידום מעמד האשה בכנסת, במסגרת יום הדיור הציבורי שהתקיים ב14.1.2025 ביוזמת ח"כ נעמה לזימי, ח"כ מיכאל ביטון, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה.

לצפייה

ביטוח לאומיגיל הפרישהדיור ציבוריהגירעון הטיפולימשבר הדיור
מחקר

גרעינים תורניים בישראל: מטרות, דפוסי פעולה ותקצוב ממשלתי

יומן משא: מסעם.ן של הפליטים.ות בארצם.ן

סדר מרחבי חדש בישראל

אופקים: כרוניקה של הפקרה ידועה מראש

מאמר

אירוניה ישראלית: השרה לשוויון חברתי מובילה מהלך נוסף להנצחת אי-השוויון

מותר הגרעין התורני מהתושב

'הקרקע בוערת'

חוק דורסני ללא התחשבות בטובת השורדים.ות: הערות על תזכיר חוק שיקום ופיתוח חבל תקומה

וידאו

כנס ציבורי: הצעת חוק "חבל התקומה" – איך מבטיחים שיקום אזורי בנגב המערבי לכולם?

לדף הכתבה
וידאו

כנס ציבורי: הצעת חוק "חבל התקומה" – איך מבטיחים שיקום אזורי בנגב המערבי לכולם?

מרכז אדוה, במקום, קולקטיב מזרחי-אזרחי, מרכזים לצדק חברתי, עוקף ישראל, קול אחר, שתיל, מרחב אזורי הוגן בנגב, 15.1.2025

כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.

לצפייה

מדינת רווחה כהלכה | סרטון בהשתתפות יוסי צברי

לדף הכתבה
וידאו

מדינת רווחה כהלכה | סרטון בהשתתפות יוסי צברי

יוסי צברי, 12.1.2020

יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד

לצפייה

התנחלויותמימון ממשלתי של רשויות מקומיותעיירות פיתוחתקציב מקומי
מחקר

בעקבות הזמן האבוד: קיצור שבוע העבודה כצעד להתמודדות עם משבר האקלים

יש מוצא מהמשבר: האופציה הציבורית בדיור ומשבר האקלים

מעבר צודק: הגנה על עובדים במעבר לכלכלה דלת פחמן

תחבורה, סביבה וצדק חברתי בישראל

מאמר

9 יורו בחודש: הניסוי התחבורתי בגרמניה הצליח ובגדול

צדק אקלימי? בעלי הכוח מעדיפים את הפרטת משק האנרגיה

לא ברור מדוע פיקטי כל כך אופטימי

זכויות עובדיםעושרתקציב המדינהדיור ציבורימשבר הדיור
מחקר

תמונת מצב חברתית 2022: מגפת אי-השוויון נמשכת

שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, ברברה סבירסקי, שני בר-און ממן, ירון הופמן-דישון, אביב ליברמן, 1.5.2022
Share on FacebookShare on X (Twitter)Share on Email
העתקת קישור
צילום כריכה: שאולה הייטנר

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה מעלה תמונה של חברה שקצוותיה מכים שורשים עמוקים והולכים ומתרחקים זה מזה: קצה עליון הנהנה מעושר פיננסי, היי-טקיסטי ונדל"ני וממדיניות מיסוי נוחה; וקצה תחתון אשר כבר בשלב מוקדם של החיים מוצא עצמו במסלול שבו נחסם הסיכוי לשדרוג רמת החיים ולשיפור רמות ההכנסה והעושר

להורדת המסמך המלא לפרסומים נוספים בנושא

תמונת המצב החברתית העולה ממסמך זה היא תמונה של קצוות הולכים ומתרחקים זה מזה: קצה עליון הנהנה מעושר פיננסי, היי-טקיסטי ונדל"ני וממדיניות מיסוי נוחה וקצה תחתון אשר כבר בשלב מוקדם של החיים מוצא עצמו במסלול של שערים סגורים. יכולותיה של המדינה להתמודד עם האי שוויון החברתי-כלכלי הולכות ומצטמצמות, מפאת משאבים בלתי מספיקים. אם אנו חפצים בשירותים אוניברסליים ונדיבים  יותר, עלינו להעלות את רמת המימון שלהם, כלומר את רמת הכנסות המדינה ממיסוי, בעיקר מבעלי הכנסות גבוהות ובעלי הון ורכוש רב.

1. מגפת הקורונה ואי-השוויון: העשירים התעשרו, אך רבים לא נהנו מכך

כידוע, מגפת הקורונה גרמה להאטה בפעילות הכלכלית, לסגירתם של עסקים ולאבטלה נרחבת. בו בזמן, הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור דווקא גדלו. בשנת 2019, השנה שקדמה למגפת הקורונה, סך הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור עמד על 4,061 מיליארד ₪ – הסכום הגבוה אי פעם עד אז. מספר זה ייצג קפיצה של 10.3% ביחס לשנת 2018. והנה ב-2020, השנה הראשונה למגפה, המשיכו הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור לגדול – ב-8.5% – והגיעו לכדי 4,406 מיליארד ₪.

איך זה ייתכן? פשוט: הגידול לא נבע מכך שבעלי נכסים פיננסיים האריכו את יום העבודה שלהם ב-8.5%, אלא בעיקר מכך שהמשבר הכלכלי גרם לפרטים ולמוסדות להשקיע את כספיהם בשוק ההון ולא בפעילות כלכלית ממשית – למשל, בציוד, במכונות או במבנים תעשייתיים.

נזכיר כי בפועל מרבית הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור מוחזקים בידי העשירונים העליונים, ובעיקר המאונים העליונים. אמנם למרבית הציבור יש נכסים פיננסיים – קרן פנסיה, קופת גמל, חשבון חסכון וכיו"ב, אולם חלקם של בעלי הון ובכירי המשק העסקי בסך הנכסים הפיננסיים גדול במיוחד.

האם אפשר שהגידול בנכסים הפיננסיים שהתרחש בזמן מגפת הקורונה יעזור לכולנו ולא רק לקומץ?

ההתעשרות של עשירי ישראל עשויה הייתה לחלחל לכלל האוכלוסייה, אילו גדלו המסים אותם משלמים העשירים בקצב דומה לזה של העושר שלהם ובכך היו מאפשרים למדינה להשקיע בשירותים שהיא מעניקה לכלל האזרחים. אלא שבעוד שהנכסים הפיננסיים שבידי הציבור גדלו בין 2015 ל-2020 ב-31.6%, הכנסות המדינה ממיסוי גדלו רק ב-14.5%.

כמובן שהעשירים משלמים חלק גדול מן המיסים, ובעיקר ממס ההכנסה שהוא פרוגרסיבי – גובה המס עולה עם גובה ההכנסה. אלא שרמת המיסוי בישראל כאחוז מהתוצר היא מן הנמוכות מקרב מדינות מערב ומרכז אירופה החברות בארגון ה-OECD, במדינות אלו שיעור המס כאחוז מהתוצר נע סביב %45%-40% -מהתמ"ג לעומת 29.7% בישראל. לא זו בלבד, בישראל אין מס עושר ואין מס ירושה.

2. מגפת הקורונה החריפה את אי-השוויון במערכת החינוך

בקצה האחר של הסולם החברתי כלכלי מצויים מגזרי אוכלוסייה שסיכוייהם לצבור נכסים כלשהם נמוכים ביותר, לאור העובדה שהדלתות ננעלות בפניהם עוד בשלב לימודי החובה. מדובר בתלמידים.ות הנושרים ממערכת החינוך. המצב גרוע במיוחד עבור מי שנשרו מלימודים סדירים והם אינם מצויים במסגרת חלופית כלשהי.היהודים החרדים והבדואים בנגב הם שתי קבוצות האוכלוסייה המועדות ביותר לנשירה. אולם מרגע שהם נושרים.ות, נפער ביניהן פער גדול בכל הנוגע למענים מדינתיים: בשנה שקדמה לקורונה (2018/19) רק ל-27% מהתלמידים שנשרו ביישובים הבדואיים היה מענה לימודי כלשהו לעומת 65% מהתלמידים שהיו תחת פיקוח חרדי. בשנת 2019/20 מצבם של הנושרים הבדואים הורע עוד ורק ל-15% מהם נמצאה מסגרת חלופית.

מספר התלמידים.ות הנושרים.ות מן החטיבה העליונה של החינוך העברי והערבי, שלא נמצאה עבורם מסגרת חלופית, עמד על 7,243 ב-2018/19 ועל 6,737 ב-2019/20. הנשירה דנה אותם לחיים של אפשרויות מוגבלות ביותר.

הדו"ח מציין עוד כי שיעור המתחילים ללמוד במוסדות אקדמיים (לא כולל מכללות להוראה) בתוך 8 שנים משנת סיום מבחני הבגרות, בשנים 2020-2008, נותר ללא שינוי כמעט: 26.6% ו-26.3%. רק מעט יותר מרבע מכלל שכבת הגיל. הוספה לחשבון של הלומדים במכללות להוראה מעלה את שיעור המתחילים ללמוד במוסדות אקדמיים בשנת 2020 ל-31.1% וזאת לאחר שבשנת 2015 כבר הגיע השיעור ל-33.8%.

 3. העדר מדיניות לאומית למיגור אי-הבטחון התזונתי

האוכלוסייה הערבית בישראל חשופה לאי בטחון תזונתי פי ארבעה מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית . גם משפחות חד-הוריות זכאיות לסיוע פי שלוש מחלקן באוכלוסייה.מחקר שנעשה בתקופת הקורונה מעלה כי האיתור של הנמצאים באי-בטחון תזונתי לוקה מאוד, ולכן גם המענים אינם מגיעים לרוב האוכלוסייה המצויה באי בטחון תזונתי.

אחת האוכלוסיות הנמצאות בתת טיפול הינם.ן בני ובנות נוער, מכיתה ד' ואילך. בשכבות גיל אלו המענה איננו אוניברסלי, וממוקד באוכלוסיית הילדים והנוער בסיכון, ולכן קבוצת גיל זו מועדת יותר מהילדים הצעירים לאי בטחון תזונתי שאיננו מקבל מענה. להערכת גורמי המקצוע, לכ-1,600 בתי ספר על יסודיים בישראל אין כל מענה לאי ביטחון תזונתי .

4. הוצאות הבריאות 'מהכיס' של ישראלים גבוהות מהמקובל

חוק ביטוח בריאות ממלכתי משנת 1994 נועד להעניק לכל תושבי.ות ישראל נגישות מלאה לשירותי בריאות. בפועל, נגישות זו נפגעת עקב ההפרטה הזוחלת של מערכת הבריאות הציבורית, שהחלה עוד בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת ונמשכת עד היום. ההפרטה באה לידי ביטוי  בהשתתפות העצמית בתשלום עבור תרופות ועבור טיפול רפואי ובעידוד רכישת ביטוחי בריאות פרטיים, נוספים על הביטוח הממלכתי.

המדד המשקף את  הפגיעה ביכולתה של מערכת בריאות ציבורית אוניברסלית להעניק הגנה לכיסם של הנזקקים לשירותיה, הוא שיעור "התשלומים מהכיס" מתוך סך ההוצאה הלאומית לבריאות.

ארגון הבריאות העולמי מציין כי בארצות שבהן שיעור תשלומי הבריאות מהכיס עולים על  15% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות, קיימת סכנה שההוצאות הללו יובילו למצוקה כלכלית של בעלי הכנסה נמוכה. תשלומים גבוהים מהכיס עבור שירותי ומוצרי בריאות מהווים עדות לאי היכולת של מערכת הבריאות הציבורית לענות על הצרכים של המבוטחים. בישראל, השיעור יחסית גבוה ועומד על 21% (2019), לעומת ממוצע של 15.5% באיחוד האירופי וממוצע של 13.9% ב-OECD.

5. הפיצול המעמדי בשוק הדיור בישראל

שוק הדיור בישראל מתאפיין בפיצול מעמדי מובהק, שמצידו האחד נמצאים משקי הבית שהכנסתם הגבוהה והונם הרב מאפשר להם לרכוש דירה שנייה ויותר והם מפיקים לעצמם הכנסה נוספת מתשלומי שכר דירה, המגדילים את הונם עוד יותר. בצד השני נמצאים משקי הבית שאין בבעלותם דירה והם מתגוררים בשכירות פרטית.

מרבית משקיעי הנדל"ן הינם משקי בית בעלי הכנסה גבוהה יחסית ברמה של העשירון השביעי ומעלה. בשנת 2019 עמד שיעורם על 9.9% בעשירון ה-7 , על 12.1% בעשירון 8, על 16% בעשירון 9 ועל 33.6% בעשירון העליון. 11.9% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו בבעלותם שלוש דירות  ויותר.

פילוח קבוצות המוצא של משקיעי הנדל"ן – משקי הבית שלהם שתי דירות ומעלה – מעלה פערים חדים יותר, כאשר בשנת 2019 עמד שיעורם על 17.3% בקרב משקי הבית האשכנזים לעומת 10.3% ממשקי הבית המזרחים, 9.2% ממשקי הבית של ישראלים 'דור שלישי' ו- 4.4% ממשקי הבית יוצאי ברה"מ לשעבר.

בניגוד למצב במדינות מערביות רבות, שבהן קיימת חלופה נרחבת של דיור ציבורי או חברתי, בישראל מרבית חסרי הדירה מתגוררים בשוק השכירות הפרטית, המתאפיין בהעדר כמעט מוחלט של רגולציה, בחוסר יציבות ובהעדר פיקוח על גובה שכר הדירה.

אי-בטחון תזונתיביטוח בריאותמדיניות דיורמיסוימערכת הבריאותמערכת החינוךעוניעושרתמונת מצב חברתית

שלמה סבירסקי

חוקר ומנהל אקדמי מייסד

הדור שהוּלַךְ שולל

שלמה סבירסקי, 30.6.2025
צילום: עמוס בן גרשם, לע"מ

באבחה חדה אחת

שלמה סבירסקי, 3.6.2025
לפרסומים נוספים בנושא
צילום: יוסי זמיר, שתילסטוק

ושוב שנים שחורות: הערות להצעת תקציב המדינה לשנת 2025

שלמה סבירסקי, 3.2.2025
לפרסומים נוספים בנושא

תקציב וכלכלה

פרסומים נוספים בנושא זה

הדור שהוּלַךְ שולל

שלמה סבירסקי, 30.6.2025
צילום: עמוס בן גרשם, לע"מ

באבחה חדה אחת

שלמה סבירסקי, 3.6.2025
לפרסומים נוספים בנושא
תמונה: אילוסטרציה, נוצרה על-ידי בינה מלאכותית

מנהלת התנומה: ביצועיה של מנהלת תקומה

שני בר-און ממן, 27.5.2025
להורדת המסמך המלא לפרסומים נוספים בנושא

הרשמו לקבלת עדכונים

אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש:

  • אודות
  • קורסים והרצאות
  • צרו קשר
  • פרסומים
  • ישראל: תמונת מצב חברתית
  • הערות על תקציב המדינה
  • פערי שכר מגדריים
  • ניתוח מגדרי של תקציב המדינה וחוק ההסדרים

מרכז אדוה

מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל

www.adva.org
contact@adva.org

טלפון: 055-302-6117

(אפשר גם ב-WhatsApp)

milyarder bir adamın karısı olan mature şato tarzı evde yaşarken etliye sütlüye dokunmak istemediği için porno kirli çamaşırlarını bile hizmetçilere makineye attıracak kadar sex hikayeleri hizmeti seven bir kadın haline gelmiştir Paranın kazandırdıkları ensest hikayeler arasında kişisel bakımları olan mature diğer zengin kadınlar konulu porno gibi memeleri silikon olmayıp gerçek doğaldır Şatoda yarı zamanlı porno izle çamaşır odasında kirlileri yıkamak için işe giren genç porno hikayeleri oğlana kirli eşyalarını alırken üzerini örtmesini ısrarla porno söyleyen mature bir türlü sözünü geçiremediği dik başlı pornolar genci en sonunda onun kullanılmış am kokan donlarını koklarken porno görünce yetti artık diyerek kulağından tutup odaya getirir rokettube ve onun dik başlılığını baş kaldırmış memelerinin arasına koydu