מחקר זה עוסק באי־ביטחון תזונתי (אב"ת) בקרב ערבים־בדואים המתגוררים בכפרים הבלתי־מוכרים בנגב. מטרתו לברר סוגיות יסוד בנושא, החסרות לקידום מדיניות המותאמת לקשיים המרובים עימם מתמודדת אוכלוסייה זו. בשל היעדר מידע בסיסי, המחקר הוגדר בשנתו הראשונה כמחקר גישוש איכותני. דיווח קצר זה בא לסכם את שנתו הראשונה של המחקר ולהציב את היסודות לשנה השנייה.

ההגדרה הרווחת לביטחון תזונתי גורסת כי הוא מתקיים כאשר לכל חברי האוכלוסייה יש בכל עת גישה פיסית וכלכלית למזון מזין ומספק, על מנת לענות על הצרכים התזונתיים וכדי לנהל חיים בריאים ופעילים. מכאן שמי שידה אינה משגת על מנת לעמוד בכל התנאים האלו, מתקיימת במצב של אי־ ביטחון תזונתי, באופן זמני או מתמשך ובדרגות שונות.

המחקר בנושא אי־ביטחון תזונתי מגוון ורב פנים. ישנם מחקרים המתמקדים בעצם קיומו, מספיקותו ונגישותו של המזון. אחרים שמים דגש על היותו מזין ומספק, מבחינת הרכבו התזונתי וזיקתו לתחלואה ואיכות החיים, וישנם הממוקדים בהתאמה של המזון לעולם הטעמים התרבותי־קהילתי, ולשימור דפוסים מיטיבים.

בישראל נערך מיפוי של אי־הביטחון התזונתי על ידי גורמים שונים. בין השאר, המוסד לביטוח לאומי הוציא פרסומים מיוחדים בעניין הביטחון התזונתי בישראל, האחרון שבהם בינואר 3.2023 בפרסומים אלו עלתה התובנה כי אי־ביטחון תזונתי קשור בפרט לרמת הכנסה נמוכה ולקבלת קצבת הבטחת הכנסה. בתוך כך קיים פער דרמטי ומתמשך בין יהודים שאינם חרדים לבין חרדים וערבים. באופן כללי, האוכלוסייה הערבית בישראל חשופה לאי־בטחון תזונתי הרבה יותר מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית. יחד עם זאת, חסר מאוד פילוח פנימי של האוכלוסייה הערבית, שחלקים ממנה במצב חמור לאין שיעור מאחרים. 5 בולטת בהם אוכלוסיית הכפרים הבלתי־מוכרים בנגב שכלל איננה נסקרת בסקרים הרשמיים.

המחקר הנוכחי מבוצע בפועל על ידי מרכז אדוה ופורום דו־קיום בנגב, וממומן על ידי ארגון "מזון". אנו מודים לארגון ולנציגו בישראל – ד"ר ישי מנוחין – על התמיכה במחקר זה. מי ייתן והמחקר יתורגם למדיניות אפקטיבית למיגור אב"ת בכפרים הבלתי־מוכרים.

המסמך בנוי מרקע קצר על הקושי הקיים במידע על נושא הביטחון התזונתי בכפרים הבלתי־מוכרים; מטרות המחקר והשיטה. חלקו הארי יוקדש לתובנות ראשוניות העולות מתוך המחקר: היעדר התשתית (בעיקר חשמל ומים) המתממשק עם אי־ביטחון תזונתי; מצב הביטחון התזונתי מבחינת הכמות, המגוון והאיכות של המזון; היחסים בין האוכלוסייה למוסדות באופן בו הם תופסים את הנושא של אב"ת; הבדלים בין תת קבוצות באוכלוסייה בפגיעות לאב"ת; והשפעת משבר הקורונה על מצב הביטחון התזונתי. לבסוף יובאו מסקנות והמלצות להמשך מחקר ולעיצוב מדיניות.