המשבר האקלימי והאקולוגי מחייב שינוי מהיר ועמוק של עולם העבודה. תעשיות מסוימות ייסגרו או יצטמצמו, אחרות יגדלו וישנו את פניהן. זאת בזמן שדפוסי התעסוקה בענפים שלמים צפויים להיות מושפעים מהמעבר לכלכלה דלת פחמן. תמורות גדולות מביאות עמן סיכונים ניכרים – קבוצות עובדים ומקצועות מגוונים חשופים במידה שונה לפגיעה בתנאי תעסוקתם, זכויותיהם כמועסקים וכוח השפעתם על מקום העבודה.

גישת 'המעבר הצודק' נועדה להתמודד עם אתגר זה: כיצד ניתן לתכנן ולבצע את המעבר הנדרש באופן שמיטיב עם כלל הציבור, להימנע מהרעת התנאים של עובדים פגיעים, להבטיח צורות העסקה הוגנות במשרות חדשות ולאפשר לעובדים לקחת חלק בעיצוב עולם העבודה העתידי?

מסמך זה יוצא מתוך גישת המעבר הצודק, סוקר את הניסיון ההיסטורי הרלוונטי לה מרחבי העולם, מצביע על מגמות קיימות וצפויות בדפוסי התעסוקה ומנתח מקרי בוחן המאירים על הקשיים והאפשרויות שעומדים בפני תומכי הגישה. זאת במטרה לתרום לפיתוח הדיון הציבורי בנושא בישראל, תוך ביסוסו על ניסיון מעשי ומקרים קונקרטיים, המאפשרים להתחיל לחשוב על צעדי מדיניות וצורות התארגנות המתאימים גם לזירה המקומית.

הפרקים השונים במחקר עוסקים בעקרונות גישת המעבר הצודק לעובדים; בחקיקה הנוגעת למשבר האקלים במדינות שונות; במדיניות הקשורה שמשפיעה על תעסוקה וזכויות עובדים; בהסדרים המוסדיים שמתהווים בענפים שונים ומעורבותם של איגודי עובדים, גופי ממשל וחברה אזרחית במוסדות המעצבים את המדיניות; בדפוסי תעסוקה וצורות התארגנות בענף האנרגיות המתחדשות; ובמקרה בוחן מקומי להתנהלות עובדים מאורגנים, ארגוני סביבה והממשל סביב סגירת מפעל בחיפה.

המסמך מסכם בשורת המלצות המבוססות על הלקחים והתובנות שעולים מתוכו. עיקרן נוגע לצורך בדיאלוג בין גופים שונים, המעניק מקום מרכזי לארגוני עובדים, במסגרת מוסדות ייעודיים ובתמיכת המדינה. ההסדרים הנדרשים כוללים תמיכה תקציבית וקרנות ייעודיות, חקיקה לחיזוק מעמדם של עובדים, תכנון מקדים ברמה אזורית והגברת יכולת ההתאגדות בתעשיות ומקצועות חדשים.

התמודדות עם המשבר האקלימי-אקולוגי תלויה במעבר צודק עבור עובדים, כדי לבצר את התמיכה הפוליטית והציבורית בה, ועל מנת להבטיח עתיד סביבתי ותעסוקתי ראוי שלא משאיר אף אחת מאחור.

// המסמך נכתב במסגרת הפרוייקט "מעבר צודק זה לכולן.ם", ובמימון הקרן החדשה לישראל