המהלך שמובילה השרה גולן של קיצוץ תקציבי החומש פוגע לא רק בחברה הערבית, אלא בחברה הישראלית כולה. במקום לצמצם פערים – המדינה בוחרת להעמיק אותם.

נתוני המאקרו מאז פרוץ המלחמה מעידים על ההשלכות הכלכליות הכבדות של התוספות התקציביות בגין המלחמה. נתוני ההוצאה על ביטחון המוצגים במסמך משקפים את היקף ההשקעה חסרת התקדים בתקציב הביטחון, לצד זאת, היעדר מסגרת תקציבית סדורה לתחומי השיקום האזרחי מקשה על קביעת סדרי עדיפויות ועל הקצאת משאבים יעילה לאורך זמן.

הסבל האנושי שהמלחמה הנוכחית יצרה הוא ללא תקדים במערכות של מדינת ישראל. מה שנדרש עתה, אם כן, הוא תקציב חברתי-כלכלי שיעמיד את המשק על רגליו. אלא שהצעת התקציב לשנת 2025 מבטיחה לנו הרבה "שנים שחורות". הרבה שנים ללא סדר יום חברתי.

שלוש גישות מציעות פתרונות שונים להתמודדות עם יוקר המחיה אך בהיעדר מדיניות ממשלתית רחבה שמעמידה את רווחת האוכלוסיות הפגיעות במרכז, משפחות רבות בישראל נאלצות להתמודד עם יוקר המחיה ועם שכר שאינו מאפשר מחייה בכבוד.

כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.

הכנס מבקש לקדם מדיניות שיקום והתאוששות המבוססת על החוויות, הידע והמעורבות של הא.נשים שפונו מאזורי הגבול ונציגיהם.ותיהם, ונוצר בין השאר כתוצאה ממחקר שנערך במרכז אדוה על אודות המפונים.ות בידי המדינה לטווח ארוך מאז ה-7.10.23.

המימון הנוסף והייעודי שמוענק לגרעינים התורניים בעוטף עזה בתקופות מלחמה מעורר תמיהה ותחושת אי-צדק. קשה להבין מה מייחד את חברי הגרעינים לעומת תושבי שדרות ואופקים באותן נסיבות, הן בעת הפינוי והן בהתמודדות עם החזרה ליישוב, שמצדיק הקצאה ייחודית של משאבים ציבוריים לטובתם.

בנייר עמדה משותף, מרכז אדוה וארגונים שותפים הפועלים בנגב מציעים להכניס תיקונים מהותיים בתזכיר חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה.

נייר מדיניות שהוגש לדיון ב-9.12.24 בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בנושא השפעת המלחמה על אנשים החיים בעוני בפריפריה.

המסמך סוקר את הרקע להקמת הגרעינים התורניים ומטרותיהם, את דפוסי פעולתם ועומד על השפעתם על היישובים בהם הם פועלים ועל מנגנוני התקצוב המאפשרים את פעילותם. בחלקו השני של המסמך מוצג מחקר ראשון מסוגו על התקצוב הממשלתי של הגרעינים התורניים, המבוסס על מיפוי של גרעינים תורניים שהוקמו עד שנת 2022 ועמותות הגרעין באמצעותם הם פועלים.