ממצאים ממחקר משותף של 'קו לעובד' ו'מרכז אדוה' המציג תמונה מלאה ככל הניתן על הנעשה בשטח במסגרת הרפורמה משנת 2016 להעסקת עובדים פלסטינים בישראל.

המחקר בחן את דפוסי היוממות (הגעה לעבודה וממנה) של נשים ערביות בין השנים 2015 ל-2022.

נשים ערביות אקדמאיות המתגוררות במשולש הן בעלות רמת היוממות הגבוהה ביותר בקרב נשים ערביות, והיא גם עלתה בקצב מהיר יותר בשנים שנבדקו. עם זאת הן עדיין נמצאות הרחק מגברים ערבים. פיתוח תחבורה ציבורית בין עירונית ויישובית ועידוד השכלה לנשים ערביות עשויים לסייע בהגברת התעסוקה והעצמאות של נשים מועסקות ערביות מוחלשות.

אתגר גדול העומד בפני התמודדות עם הקטסטרופה האקולוגית קשור בנתק היחסי בין התנועה הסביבתית לתנועת העובדים. בד בבד עם התחזקות הקריאות לחיבור בין שתי התנועות, נדרשת בחינת סוגיות קונקרטיות שתוכלנה לאחד את שני הזרמים הפוליטיים השונים תחת דרישות משותפות. סוגיית קיצור שבוע העבודה עומדת כאפשרות כזו לעתיד, ולכן יש לבאר את משמעותה הסביבתית-חברתית.

כחלק מהצעת התקציב לשנת 2025 מוצע להקפיא את השכר על פיו מחושב מענק עבודה, הניתן מאז שנת 2007 למקבלי שכר נמוך במטרה לתמרץ יציאה לעבודה ולהקל על העוני של עובדים בשכר נמוך. שיעור העובדים בשכר נמוך בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית, אך הסכומים המשולמים נמוכים יותר וכך גם ההשקעה הממשלתית במענק עבודה. על רקע זה, לא רק שדרושה השקעה גדולה יותר במענק אלא שאין זה סביר כלל לשחוק אותו.

שביתת ההסתדרות כאות הזדהות עם החטופים ולמעשה עם מרבית העם בישראל ראויה להערכה, אך קשה שלא להעמיד כנגד התביעה מארגון העובדים להפעיל את כוחו, את הזלזול ואף המשטמה של חלק גדול מאותו ציבור, כאשר ארגוני העובדים שובתים למען המטרה שלשמה הוקמו והתארגנו – זכויות העובדים שהם מייצגים

מכתב למנכ"ל משרד הבריאות מאת מרכז אדוה, א.ס.ף ורופאים לזכויות אדם מראה שטיוטת התקנות החדשות המדירות את מרבית מבקשי המקלט מביטוח בריאות ממלכתי, אינן מוסריות, וגם אינן כלכליות.

במסגרת הקיצוץ בתוכניות ממשלה מיוחדות ובמשרדים החברתיים יפגעו קשות תכניות לקידום יוצאי.ות אתיופיה בחינוך, בספורט ובתעסוקה. ללא התערבות אקטיבית של המדינה לתיקון עוולות העבר והאפליה הממוסדת – אין סיכוי שיוכלו לסגור את הפער ולהשתלב ב'צמיחה מכלילה'.

קיצוץ בתוכניות התעסוקה לנשים וגברים מן החברה הערבית פירושו הנצחת הפערים בין יהודים לערבים, ופגיעה במשק הישראלי בכללותו. בפרט לאור הפגיעה בתעסוקה של העובדים הערבים מאז פרוץ המלחמה

במסגרת השינויים המבניים המוצעים לתקציב המדינה 2024 ישנו פרק העוסק בתקציב משרד העבודה, ובתוכו סעיף הכולל שינויים במערך האגף להכשרה מקצועית, הראשון בהם – הפרטה של הפעלת מערך הבחינות. במקום ההצעה שהציע האוצר בחוסר מקצועיות משווע יש לבצע ולהרחיב החלטות ממשלה על גיבוש גוף מתכלל ותקצובו, אשר יחזיק את כל מערך המידע והאסטרטגיה של ההכשרה המקצועית בישראל.