מדוע החליטה הממשלה להוסיף תקציב למרכזי החוסן ביו"ש בלבד, בעוד שהנתונים על אודות מספר נפגעי החרדה המטופלים במרכזי החוסן ברחבי המדינה הראו שיש לחזק לכאורה דווקא את מרכזי החוסן בדרום?
** ראו גם: הפוליטיזיציה של תקציבי מרכזי החוסן נמשכת, ינואר 2024
באוגוסט 2022 העבירה הממשלה (הקודמת) החלטה שתקצבה לשנת 2023 את כל ארבעה-עשר מרכזי החוסן במדינה ב- 26 מיליוני ₪. במאי 2023, החליטה הממשלה הנוכחית (במסגרת חלוקת הכספים הקואליציוניים) להוסיף סכום של כמעט 6 מיליון ₪ לתקצוב מרכזי החוסן ביו"ש בלבד. בכך, התקצוב של ארבעת מרכזי החוסן ביו"ש לשנת 2023 עלה מ- 17% ל- 32% מהתקציב הכולל למרכזי חוסן במדינה.
האם היתה סיבה עניינית לתקצוב נוסף של מרכזי החוסן ביו"ש בלבד, במקום להעניק תוספת רוחבית לכלל מרכזי החוסן או לחזק את מרכזי החוסן בעוטף עזה או בצפון, למשל? הממשלה לא הציגה לכך כל נתונים. בדו"ח של מבקר המדינה מ-2021 ובדיונים בוועדות הכנסת בנושא מרכזי החוסן בחודשים מאי-יולי 2023, לא עלתה כל טענה בדבר צורך ייחודי של מרכזי החוסן ביו"ש. מעבר למחסור הכללי בשירותי בריאות הנפש במדינה, הודגשו במסמכים ובדיונים אלה דווקא הקשיים של נפגעי חרדה כתוצאה מאירועים ביטחוניים בישובי עוטף עזה וצפון המדינה.
גם הנתונים על מספר הטיפולים שניתנו לנפגעי חרדה במרכזי החוסן השונים בין השנים 2017-2020 מלמדים לכאורה שמרכזי החוסן ביו"ש זכו מלכתחילה, בהחלטת הממשלה מ-2022, לתקצוב גדול ביחס לצורך היחסי בטיפול בנפגעי חרדה, בהשוואה לדרום המדינה. זאת עוד לפני הגדלת התקציב למרכזים אלה בלבד, במסגרת חלוקת הכספים הקואליציוניים:
כך או כך, נוכח המתקפה הקשה שספגו יישובי הדרום ב- 7.10, וכן הפגיעות שנגרמות בימים אלה ליישובי הצפון, ראוי לה לממשלה לחשוב מחדש האם לבצע העברה זו של הכספים הקואליציוניים, או שמא להסיטה לאזורים שנפגעו.
