בהצעת המחליטים שהוצגה בממשלה השבוע נקבע קיצוץ בתקציבי משרד החינוך בסך של 160 מיליון ₪ בשנת 2024 ו-480 מיליון ₪ ב-2025 ובסך הכל 640 מיליון ₪. הקיצוץ בבסיס תקציב המשרד אינו מוגדר כזמני ומוצג כצעדי התייעלות.

הקיצוץ בתקציב משרד החינוך הוא הגבוה מבין הקיצוצים במשרדי הממשלה. זאת כאשר מערכת החינוך סובלת מבעיות רבות ומהווה השקעה חברתית ארוכת טווח – השקעה באיכות הלימודים של ילדי ישראל, בכישוריהם כאזרחים ובדור הבא של הנכנסים לשוק העבודה.

הקיצוץ אינו נוגע בשעות ההוראה התקניות, אולם הוא פוגע בתכניות תוספתיות שחשיבותן רבה לכלל התלמידים ובפרט לתלמידים מתקשים ולתלמידים מרקע כלכלי-חברתי חלש. בכך הוא מגביר את אי השוויון הרב הקיים כבר היום במשאבים ובהישגים החינוכיים של התלמידים בישראל.

פגיעה בסל שעות הוראה

הוחלט להפחית את סל שעות ההוראה השבועיות המוקצה לכל אחד ממנהלי המחוזות במשרד החינוך, מ 0.85- שעות הוראה שבועיות לכל כיתה נורמטיבית ל- 0.5 שעות הוראה שבועיות לכל כיתה נורמטיבית. הקיצוץ כולל כ-9000 שעות הוראה שבועיות ב-2024 וכ-27,000 שעות שבועיות בשנת 2025.

סל שעות ההוראה של מנהלי המחוזות הוא סל גמיש, כך שבפועל ההקצאה אינה שווה לכל בתי הספר. הסל משמש לתכניות תגבור לתלמידים מתקשים, לבתי ספר בהם מרוכזים תלמידים מרקע חלש ולהפחתת צפיפות התלמידים בבתי ספר בהם הצפיפות גבוהה. במילים אחרות, הסל הגמיש משמש לצמצום האי-שוויון בין בתי ספר ובין תלמידים, זאת על סמך פניות מנהלי בתי ספר והכרות של מנהלי המחוזות את צרכי בתי הספר במחוז. ההחלטה בדבר קיצוץ השעות מוגדרת כ"התיעלות" ולכן יש חשש שגם לאחר 2025 לא יוחזרו שעות אלה למערכת. כמו כן לא מדובר בהתייעלות משום שאין חפיפה בין שעות אלה לשעות הלימוד התקניות אלא שמדובר בתוספת המאזנת היבטים של אי שוויון במערכת החינוך וכוחה בדיוק בגמישות שהיא מקנה למחוזות המשרד.

סל שעות ההוראה נמצא בבסיס תקציב משרד החינוך וקיצוצו מפחית מבסיס התקציב 80 מיליון ₪ בשנת 2024 ו-240 מיליון ₪ משנת 2025 והלאה.

קיצוץ תקציב הפעולות

החלטה נוספת היא  להפחית סכום זהה מתקציב הפעולות שבבסיס תקציב משרד החינוך – 80 מיליון ₪ בשנת 2024  ו-240 מיליון ₪ החל משנת 2025 . שר החינוך, בהסכמת שר האוצר, יקבע את אופן הפחתת התקציב.

לצד תוספות לתכניות בתחום היהדות שנקבעו בהסכמים הקואליציוניים, נקבע קיצוץ אשר פוגע בתכניות תוספתיות בבתי הספר המתוקצבות תחת סעיף "פעולות". אלה כוללות תכניות חיוניות לכלל בתי הספר כגון תכניות לצמצום האלימות, תכניות לסיוע נפשי ותכניות למניעת נשירה הנחוצות במיוחד בימים אלה,  תכנית בתי הספר של החופש הגדול, השתלמויות מורים ועוד.

תכניות נוספות שעלולות להיפגע הן תכניות תגבור לימודי וההעשרה בבתי הספר. אלה כוללות תכניות לתגבור תלמידים בפריפריה, תכניות לתגבור החינוך הערבי, תכניות העשרה לתלמידים מחוננים, תכניות לתגבור הלימודים במתמטיקה הנחוצות במיוחד בפריפריה שם יש מחסור במורים בתחום וכן תקציבי חינוך בלתי פורמאלי כגון תקציבי תנועות הנוער וחברת המתנ"סים. תכניות אלה חשובות במיוחד לתלמידים מרקע כלכלי-חברתי חלש, אשר אין להוריהם משאבים לשלוח אותם לחוגים ולשיעורים פרטיים. בנוסף קיימות תכניות  העשרה העוסקות בתגבור לימודי. פגיעה בתכניות תגבור וההעשרה עלולה להעמיק את אי השוויון בין תלמידים.

תקציב הפעולות כולל גם את התכניות להארכת יום הלימודים ולהזנה המכוונות לתלמידים מאשכולות חברתיים כלכליים 1-5. החלטה על התכניות שיקוצצו נתונה בידי שר החינוך יחד עם שר האוצר. מעורבות של שר האוצר תאפשר קיצוץ תכניות שאינן מיועדות למגזר הממלכתי דתי ופגיעה בתכניות המיועדות למגזר הממלכתי חילוני ולמגזר הערבי, לאחר שנקבעו קיצוצים גם בתכנית החומש המיועדת למגזר זה. שתי ההחלטות יפגעו בהיקף ההעסקה של מורים ואף עשויות להביא לפיטורי מורים.

שיקולים מגזריים – תוספת לחינוך החרדי והפרטי על חשבון הקיצוצים בחינוך הממלכתי

הקיצוץ בתקציב החינוך הממלכתי נעשה יד ביד עם הגדלת תקציבי החינוך החרדי. בשנת 2024 צפוי לגדול תקציב החינוך החרדי בכ-830 מיליון ₪:  כ-750 מיליון ₪ לרשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה, 75 מיליון ₪ לבתי ספר חרדיים מוכרים שאינם רשמיים (חצי פרטיים) וכ-7 מיליון ₪ לבתי ספר פרטיים, ברובם חרדים. החלטה זו מעוגנת בהסכמים הקואליציוניים כתוספת לשכר המורים בחינוך החרדי שתעוגן בבסיס התקציב. התוספת ניתנת למורים על פי הסכמי השכר בחינוך הממלכתי אולם ללא הדרישות הנלוות לכך: לימודי ליבה, דיווח מסודר על מספר המורים והכשרתם. תוספות אלה מהוות פגיעה במאמץ לשלב לימודי ליבה בחינוך החרדי ולהרחבת החינוך החרדי הממלכתי שנוסד בעשור האחרון, והן מעודדות הפרטה של בתי ספר תוך פיקוח רופף על תכנית הלימודים הנלמדות בהם.