מרכז אדוה מביע תמיכה מלאה במאבק הצודק של עובדות ועובדי ההוראה. פגיעה בהן היא פגיעה בלב השירות הציבורי, ומאבקן אינו רק על תנאי השכר, אלא על עתיד מערכת החינוך כולה.

לפני מספר ימים פרסם ארגון ה-OECD את התמונה החינוכית במדינות הארגון בשנת 2021. מבט על ההשקעה הממשלתית בחינוך לתלמיד מגלה כי בכל דרגי החינוך ישראל משקיעה פחות מממוצע ההשקעה במדינות ה-OECD. הפערים הגדולים ביותר מצויים בהשקעה לתלמיד בחינוך לגיל הרך (3-0) וחינוך על תיכוני שאינו אקדמי.

הגיעה העת לתוכנית אסטרטגית לשיקום, עם מסגרת תקציבית רב-שנתית, תוך הכרה במחיר העצום שגובה המלחמה מהמפונים.ות, ומענה מוסדי אחד לצורכיהם.ן.

התקציב לשנת 2024 מאיים לפגוע בנשים – אם כמועסקות ואם כמקבלות שירותים. תרומתן וחיוניותן של נשים להתמודדות עם השלכות המלחמה כמו גם הפגיעות הייחודיות הצפויות בהן, לא תורגמו לקבלת החלטות כלכליות הולמות.

הקיצוץ בתקציב משרד החינוך הוא הגבוה מבין הקיצוצים במשרדי הממשלה. זאת כאשר מערכת החינוך סובלת מבעיות רבות ומהווה השקעה חברתית ארוכת טווח – השקעה באיכות הלימודים של ילדי ישראל, בכישוריהם כאזרחים ובדור הבא של הנכנסים לשוק העבודה

ההתמקדות במחירי האנרגיה והמזון מטשטשת את העובדה שבישראל ההתייקרויות החריפות ביותר בעשור האחרון היו בתחומים אחרים – חינוך, בריאות ובעיקר דיור

מה עומד מאחורי צמד המילים הנוצצות "גמישות ניהולית" בפרק החינוך בחוק ההסדרים? לכאורה, עידן חדש של יצירתיות, חדשנות וגיוון פדגוגי. בפועל, משהו הדומה לבריחה מאחריות

אלפי בני/ות נוער נושרים מדי שנה ממערכת החינוך. בהיעדר נתונים מעודכנים, ניתן לשער שהתופעה התגברה בשנתיים האחרונות, במיוחד בקרב ילדים/ות ובני/ות נוער שהקשר שלהם למערכת החינוך היה ממילא קלוש ובהם אלה שהתקשו להשתלב במנגנוני הלמידה מרחוק

על רקע אי הוודאות הכולל לקראת שנה"ל הבאה, הוחלט במשרד החינוך לנער אחריות ולבטל את התוכניות המכוונות בדיוק לאותם תלמידים שהסיכוי שישתלבו בלמידה המקוונת מרחוק נמוך עד אפסי

חינוך ציבורי שוויוני צריך להבטיח שלכל ילד תהיה הזדמנות שווה באמת. אבל מה זה אומר ואיך עושים את זה?