מחקר

אופקים: כרוניקה של הפקרה ידועה מראש

המסמך מראה כיצד הפקרתם של תושבי.ות אופקים ב-7 באוקטובר ובחודשים שאחריו היא המשך ישיר להזנחה מדינתית מתמשכת המאפיינת את המקום ודומים לו עוד מראשית הקמתו.

להורדת המסמך המלא

מיום הקמתה ב-1955 סבלה העיר אופקים מהזנחה מדינתית מתמשכת. הזנחה זו באה לידי ביטוי בתשתיות פיזיות לקויות, שוק עבודה מוגבל ומערכת חינוך באיכות ירודה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 חל גידול משמעותי באוכלוסייה אולם ללא פיתוח תשתיות בהיקף ובאיכות המתחייב מגידול זה. 

כיום, מצבה הסוציו-אקונומי הוא נמוך וכיום היא מדורגת באשכול חברתי-כלכלי 3 (מתוך 10). נוסף על כך, שכרם הממוצע של השכירים באופקים נמוך באופן משמעותי מהממוצע הארצי. מעל רבע מתושבי אופקים נסמכים על שירותי הרווחה, שיעור גבוה של ילדים חיים בעוני ושיעור ההשכלה התיכונית והאקדמית נמוכים מהממוצע הארצי. 

להזנחה המדינתית של אופקים היתה השפעה על אירועי 7-באוקטובר: הבתים שנבנו לאכלס את האוכלוסייה החדשה בשנות ה-90, בייחוד בשכונת מישור הגפן, נבנו ללא מרחבים מוגנים דירתיים (ממ"ד). חלק ניכר מהנרצחים נטבחו בעודם בדרך למיגוניות שניצבו מחוץ לבתים, בעוד אחרים שהו שתי יממות בבתים שחלונותיהם נופצו וללא מרחב מוגן מפני המרצחים ומפני הטילים מעזה. 

חלק ניכר מהבתים בשכונת מישור הגפן, שנבנו בסטנדרט נמוך באותה תנופת פיתוח, נרכשו ע"י המדינה והועברו לחברות המשכנות לטובת דיור ציבורי (26%), אולם לא תוחזקו כראוי לאורך השנים.

במהלך הבניה המהירה לא תוכננו מרכזי מסחר ותעשייה. לכך יש שתי תוצאות המחלישות את האוכלוסייה המקומית ואת הרשות. ראשית, העדר מקומות עבודה ביישוב מאלץ את התושבים לעבוד מחוץ ליישוב. חלק ניכר מהתושבים עובדים ביישובי עוטף עזה ואיבדו את פרנסתם בעקבות אירועי השביעי באוקטובר. שנית, הרשות המקומית אינה ניזונה מארנונה של אזורי המסחר אלא נסמכת על ארנונה למגורים. מכיוון שאין לעיר מקורות הכנסה נוספים, היא נמצאת במצוקה תקציבית קבועה שאינה מאפשרת לתת מענה לאוכלוסייה המוחלשת בימים כתיקונם, ובעתות משבר במיוחד. 

בנוסף, לפני ה-7 באוקטובר לא הייתה בעיר כיתת כוננות (כפי שהיו ביישובים אחרים באזור) ולאחר מכן בתקופת הסיוע הראשוני לא הצליחה הרשות לתת מענה למצוקות הכלכליות והרגשיות של התושבים ולא (בהעדר מרכז חוסן יישובי).

המסמך  מתאר את הפקרת תושבי אופקים מצד המדינה והעיריה ביום הטבח של ה-7 באוקטובר ובשלושת החודשים שלאחריו, מסכם את ממצאי התיעוד ומציע עקרונות לתיקון העוול כלפי האוכלוסייה שנפגעה ושיקום העיר בכללותה לאור ההפקרה המתמשכת מזה עשרות שנים. אולם, מטרתו של דוח זה היא רחבה יותר, והוא מציע עקרונות למדיניות ציבורית בעת חירום המבטאים את מחויבות המדינה לאזרחיה החיים בשוליה הגיאוגרפיים, הכלכליים והחברתיים.