ב-4.2.2025 התקיים במשכן הכנסת אירוע מיוחד להשקת 'השדולה למען המיגון' ביוזמת חה"כ נעמה לזימי. תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, הציגה בפתח הדיון נתונים על פערי המיגון בבתי המגורים בישראל, מתוך מחקרם של ירון הופמן דישון ומקס גרובמן – והראתה כיצד גם מיגון האוכלוסייה בישראל מפני איום של ירי רקטות וטילים הוא עניין מעמדי.

הכנס מבקש לקדם מדיניות שיקום והתאוששות המבוססת על החוויות, הידע והמעורבות של הא.נשים שפונו מאזורי הגבול ונציגיהם.ותיהם, ונוצר בין השאר כתוצאה ממחקר שנערך במרכז אדוה על אודות המפונים.ות בידי המדינה לטווח ארוך מאז ה-7.10.23.

המימון הנוסף והייעודי שמוענק לגרעינים התורניים בעוטף עזה בתקופות מלחמה מעורר תמיהה ותחושת אי-צדק. קשה להבין מה מייחד את חברי הגרעינים לעומת תושבי שדרות ואופקים באותן נסיבות, הן בעת הפינוי והן בהתמודדות עם החזרה ליישוב, שמצדיק הקצאה ייחודית של משאבים ציבוריים לטובתם.

בנייר עמדה משותף, מרכז אדוה וארגונים שותפים הפועלים בנגב מציעים להכניס תיקונים מהותיים בתזכיר חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה.

נייר מדיניות שהוגש לדיון ב-9.12.24 בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בנושא השפעת המלחמה על אנשים החיים בעוני בפריפריה.

המחקר בחן את דפוסי היוממות (הגעה לעבודה וממנה) של נשים ערביות בין השנים 2015 ל-2022.

מחקר של פורום דו קיום בנגב ומרכז אדוה עוסק באי ביטחון תזונתי בקרב ערבים.ות-בדואים.ות המתגוררים.ות בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, בהמשך למחקר גישוש שנערך בשנת 2023-2022 ולאחר עדכון המחקר בעקבות מלחמת 7.10.23.

המסמך מתבסס על מגוון מקורות אך עוצב לאור ראיונות עם מפונים.ות בידי המדינה מהדרום ובעיקר מהצפון, עוסק בפגיעות בפינוי ארוך טווח ומסכם בהמלצות מדיניות.

נשים ערביות אקדמאיות המתגוררות במשולש הן בעלות רמת היוממות הגבוהה ביותר בקרב נשים ערביות, והיא גם עלתה בקצב מהיר יותר בשנים שנבדקו. עם זאת הן עדיין נמצאות הרחק מגברים ערבים. פיתוח תחבורה ציבורית בין עירונית ויישובית ועידוד השכלה לנשים ערביות עשויים לסייע בהגברת התעסוקה והעצמאות של נשים מועסקות ערביות מוחלשות.

הגיעה העת לתוכנית אסטרטגית לשיקום, עם מסגרת תקציבית רב-שנתית, תוך הכרה במחיר העצום שגובה המלחמה מהמפונים.ות, ומענה מוסדי אחד לצורכיהם.ן.