מוזמנות ומוזמנים לכנס ציבורי שיתקיים ב 16.1.25 בנתיבות, שיעסוק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בימים אלה בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.
לצפייה
האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?
תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בנושא הטמעת חשיבה מגדרית בתוכנית החומש לשיקום, לחידוש ופיתוח חבל 'תקומה', בוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי בכנסת בראשות ח"כ פנינה תמנו שטה.
המחקר בחן את דפוסי היוממות (הגעה לעבודה וממנה) של נשים ערביות בין השנים 2015 ל-2022.
ראיון של יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, בתוכנית "הכנסת הבוקר" עם יעקב אילון, בעקבות ביטול מדיניות החל"ת שהונהגה בזמן משבר הקורונה
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
רב-שיח בעקבות שני מחקרים עדכניים, התקיים ב16.12.2024, ביוזמה משותפת של מרכז אדוה, פורום דו-קיום בנגב ומזון – תגובה יהודית לרעב.
דבריהם של ח"כ עופר כסיף ושל ירון הופמן דישון, חוקר במרכז אדוה, בדיון שהתקיים בוועדת הפנים של הכנסת ביוזמתם של ח"כ עופר כסיף, ח"כ אברהם בצלאל וח"כ אלון שוסטר, בנושא היעדר מיגון הולם ופערי מיקלוט בשכונות וותיקות ביישובים עירוניים.
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
הכנס מבקש לקדם מדיניות שיקום והתאוששות המבוססת על החוויות, הידע והמעורבות של הא.נשים שפונו מאזורי הגבול ונציגיהם.ותיהם, ונוצר בין השאר כתוצאה ממחקר שנערך במרכז אדוה על אודות המפונים.ות בידי המדינה לטווח ארוך מאז ה-7.10.23.
המימון הנוסף והייעודי שמוענק לגרעינים התורניים בעוטף עזה בתקופות מלחמה מעורר תמיהה ותחושת אי-צדק. קשה להבין מה מייחד את חברי הגרעינים לעומת תושבי שדרות ואופקים באותן נסיבות, הן בעת הפינוי והן בהתמודדות עם החזרה ליישוב, שמצדיק הקצאה ייחודית של משאבים ציבוריים לטובתם.
בנייר עמדה משותף, מרכז אדוה וארגונים שותפים הפועלים בנגב מציעים להכניס תיקונים מהותיים בתזכיר חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה.
המסמך סוקר את הרקע להקמת הגרעינים התורניים ומטרותיהם, את דפוסי פעולתם ועומד על השפעתם על היישובים בהם הם פועלים ועל מנגנוני התקצוב המאפשרים את פעילותם. בחלקו השני של המסמך מוצג מחקר ראשון מסוגו על התקצוב הממשלתי של הגרעינים התורניים, המבוסס על מיפוי של גרעינים תורניים שהוקמו עד שנת 2022 ועמותות הגרעין באמצעותם הם פועלים.
המסמך מתבסס על מגוון מקורות אך עוצב לאור ראיונות עם מפונים.ות בידי המדינה מהדרום ובעיקר מהצפון, עוסק בפגיעות בפינוי ארוך טווח ומסכם בהמלצות מדיניות.
הגיעה העת לתוכנית אסטרטגית לשיקום, עם מסגרת תקציבית רב-שנתית, תוך הכרה במחיר העצום שגובה המלחמה מהמפונים.ות, ומענה מוסדי אחד לצורכיהם.ן.
באמצעות נתונים חדשים שהתקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המסמך מציג את דפוסי הפינוי ותזוזת האוכלוסייה מגבולות עזה והצפון מאז ה-7 באוקטובר 2023, ועומד על ההשלכות מרחיקות הלכת על חייהם.ן של המפונים.ות, ועל יצירת 'סדר מרחבי חדש' בישראל.
המסמך מראה כיצד הפקרתם של תושבי.ות אופקים ב-7 באוקטובר ובחודשים שאחריו היא המשך ישיר להזנחה מדינתית מתמשכת המאפיינת את המקום ודומים לו עוד מראשית הקמתו.
על רקע מחירי הדיור הנמוכים יחסית בחיפה, מדיניות הדיור בעיר מכוונת להעלאת שווי הנכסים ולעידוד הגירה של 'אוכלוסיות חזקות' ומתעלמת מקבוצות האוכלוסייה המוחלשות. מדיניות זו אינה כוללת תוכניות של דיור בר-השגה ויוזמות להרחבה של הדיור הציבורי וכן ממשיכה לנקוט באפליה כלפי האוכלוסייה הערבית בעיר.
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: