לאחרונה – הרבה לפני המועד הרגיל – הגיעו נתוני ביצוע התקציב לשנת 2024. בקצרה, מנהלת תקומה ניצלה רק כ-62% מהתקציב שלה לאחר שינויים. מהתקציב המקורי מדובר ב-21%. אם נמשיך כך המנהלת לעולם לא תסיים את תפקידה – התאוששות ושגשוג הנגב המערבי.

המהלך שמובילה השרה גולן של קיצוץ תקציבי החומש פוגע לא רק בחברה הערבית, אלא בחברה הישראלית כולה. במקום לצמצם פערים – המדינה בוחרת להעמיק אותם.

כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.

הכנס מבקש לקדם מדיניות שיקום והתאוששות המבוססת על החוויות, הידע והמעורבות של הא.נשים שפונו מאזורי הגבול ונציגיהם.ותיהם, ונוצר בין השאר כתוצאה ממחקר שנערך במרכז אדוה על אודות המפונים.ות בידי המדינה לטווח ארוך מאז ה-7.10.23.

המימון הנוסף והייעודי שמוענק לגרעינים התורניים בעוטף עזה בתקופות מלחמה מעורר תמיהה ותחושת אי-צדק. קשה להבין מה מייחד את חברי הגרעינים לעומת תושבי שדרות ואופקים באותן נסיבות, הן בעת הפינוי והן בהתמודדות עם החזרה ליישוב, שמצדיק הקצאה ייחודית של משאבים ציבוריים לטובתם.

בנייר עמדה משותף, מרכז אדוה וארגונים שותפים הפועלים בנגב מציעים להכניס תיקונים מהותיים בתזכיר חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה.

המסמך סוקר את הרקע להקמת הגרעינים התורניים ומטרותיהם, את דפוסי פעולתם ועומד על השפעתם על היישובים בהם הם פועלים ועל מנגנוני התקצוב המאפשרים את פעילותם. בחלקו השני של המסמך מוצג מחקר ראשון מסוגו על התקצוב הממשלתי של הגרעינים התורניים, המבוסס על מיפוי של גרעינים תורניים שהוקמו עד שנת 2022 ועמותות הגרעין באמצעותם הם פועלים.

המסמך מתבסס על מגוון מקורות אך עוצב לאור ראיונות עם מפונים.ות בידי המדינה מהדרום ובעיקר מהצפון, עוסק בפגיעות בפינוי ארוך טווח ומסכם בהמלצות מדיניות.

הגיעה העת לתוכנית אסטרטגית לשיקום, עם מסגרת תקציבית רב-שנתית, תוך הכרה במחיר העצום שגובה המלחמה מהמפונים.ות, ומענה מוסדי אחד לצורכיהם.ן.

ממצאי הביקורת, המבוססים על עבודה מקיפה ומעמיקה, מצביעים בין היתר על הצורך בגיבוש תוכניות אסטרטגית לקידום שוויון מגדרי ותוכניות עבודה רב-שנתיות ושנתיות תוך הצבת יעדים מדידים.