פודקאסט המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. ד"ר חיים וייצמן משוחח עם ד"ר יעל חסון.

התקציב לשנת 2024 מאיים לפגוע בנשים – אם כמועסקות ואם כמקבלות שירותים. תרומתן וחיוניותן של נשים להתמודדות עם השלכות המלחמה כמו גם הפגיעות הייחודיות הצפויות בהן, לא תורגמו לקבלת החלטות כלכליות הולמות.

ראיון של ד"ר יעל חסון, מנהלת תחום מגדר במרכז אדוה, ברדיו קול הגליל העליון

האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?

מבט מגדרי על התקציב מעלה פגיעה בנשים עובדות, העדר בשורות לגיל הרך, מחסור בפתרונות דיור ואי-הצבת המאבק באלימות נגד נשים כיעד מרכזי

ההשלכות המגדריות של חוק ההסדרים והתוכנית הכלכלית לשנים 2024-2023

מסמך זה מציג מבט מגדרי על סעיפים נבחרים מתקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2022-2021 ועל פרק הטבות המס המופיע במסמך "עיקרי התקציב" לשנים אלו. המסמך יתייחס בעיקר לסעיפים שיש בהם בכדי להשפיע על מצבן הכלכלי של נשים

החלטת ממשלה משנת 2014 מחייבת את כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך לבחון את תקציביהם מנקודת מבט מגדרית. אך בתקציב המדינה לשנים 2022-2021 רבים ממשרדי הממשלה אינם עומדים בחובתם להציג ניתוח מגדרי ראוי של תקציביהם

מבט מגדרי על סעיפים נבחרים מחוק ההסדרים לשנת 2019 ועל פרק הטבות המס המופיע במסמך עיקרי התקציב לשנת 2019. המסמך מתייחס בעיקר לסעיפים שיש בהם בכדי להשפיע על מצבן הכלכלי של נשים

הערות ראשוניות על עבודת הניתוח המגדרי של משרדי הממשלה לשנת 2019