מחקר

תקצוב מגדרי: מה נעשה במשרדי הממשלה בהצעת התקציב לשנים 2022-2021?

החלטת ממשלה משנת 2014 מחייבת את כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך לבחון את תקציביהם מנקודת מבט מגדרית. אך בתקציב המדינה לשנים 2022-2021 רבים ממשרדי הממשלה אינם עומדים בחובתם להציג ניתוח מגדרי ראוי של תקציביהם

להורדת המסמך המלא לפרסומים נוספים בנושא

תקצוב מגדרי הוא אסטרטגיה לקידום מעמדן של נשים ולצמצום אי השוויון המגדרי בחברה, המתמקדת בעבודת ניתוח ומעקב רגישי־מגדר אחר תהליכי תכנון, הכנה, ביצוע ובקרה של התקציב. ניתוח מגדרי של תקציב המדינה ושל תהליך הכנתו משקף כיצד מחולקים המשאבים הציבוריים בין נשים וגברים וכיצד חלוקה זו הולמת את הצרכים, המיקום החברתי וסדרי העדיפויות של נשים וגברים, נערות ונערים, ילדות וילדים.

החלטת ממשלה מס' 2084 מאוקטובר 2014 מחייבת את כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך לבחון את תקציביהם מנקודת מבט מגדרית. משרדי הממשלה נדרשים לבדוק את מידת השוויון בשכר העובדים והעובדות, ואת הנהנים והנהנות מהשירותים, המענקים, התמיכות ותקציבי הרכש הממשלתיים. הניתוח מתפרסם בספרי הצעת התקציב הרשמיים של המשרדים ואמור לשמש בסיס לקביעת יעדים לצמצום פערים.

בשנים שחלפו מאז החלטת הממשלה ועד הצעת התקציב הקודמת, חלה התקדמות משמעותית בהיקף ובתחומי הניתוח. אמנם הניתוח ואופן ההצגה לא היו אחידים, אך חלק מהמשרדים עשו מאמצים לכלול בניתוח רכיבים שנעדרו מהניתוח שנערך עבור הצעות התקציב הקודמות. התוצרים חשפו על בסיס נתונים פורמליים, סוגיות של אי שוויון בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. על בסיס נתונים אלה ניתן היה להתחיל ולחשוב על מדיניות לתיקון הפערים.

בהיעדר תקציב מדינה בשנתיים האחרונות ובשל נסיבות פוליטיות, על אף שיישום ההחלטה החל בשנת 2015, השנה זוהי הפעם הרביעית שבה מוצג בספרי הצעת התקציב פרק הניתוח המגדרי. במקום התקדמות נוספת כמצופה, ניתן לומר שבתקציב הנוכחי, התהליך ״נתקע״ – רבים ממשרדי הממשלה אינם עומדים בחובתם להציג ניתוח מגדרי ראוי של תקציביהם.

לכך מספר ביטויים:

  • רוב המשרדים מציגים דיווח אחיד של נתונים יבשים אודות ייצוג נשים וגברים במשרד במשרות בכירות ופערי שכר חציוניים כלליים. ישנם משרדים שבכך מתמצה כל הניתוח המגדרי של תקציביהם. נתונים אלה קיימים ממילא בנציבות שירות המדינה ובדוחות התקופתיים של הממונה על השכר.
  • אין כמעט התייחסות לנשים וגברים כמקבלי שירותים ולבחינה מגדרית של תקציבי תמיכות או רכש. אין גם הסברים או יעדים לתיקון.
  • מעט משרדים הציגו ניתוח שניתן להסיק ממנו מסקנות של ממש באשר לאי שוויון בחלוקת המשאבים ושמהווה המשכיות לניתוח שהוצג בשנים עברו. עליהם ניתן למנות את משרד התיירות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד הבריאות.
  • בעבודתם של משרדים רבים ניכר חוסר עקביות עם נתונים שהוצגו בשניםקודמות. הדבר לא מאפשר השוואה על פני שנים בכל הקשור לצמצום או התרחבות בפערים.
  • בחלק מספרי התקציב ״נעלם״ מידע בעל ערך, כזה שכבר פורסם בהצעות התקציב בשנים עברו. למשל – אין ניתוח של נשים וגברים כמקבלי שירותי הרווחה השונים, כמקבלי/ות קצבאות המוסד לביטוח לאומי, כמשתתפים/ות בתוכניות של משרד העלייה והקליטה, בתוכניות הכשרה מקצועית, בתוכניות של המשרד לשוויון חברתי או במיזמים של הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, ועוד. אין גם ניתוח של צד ההכנסות.

נחזור ונזכיר כי תקצוב מגדרי אינו מסתכם בהצגת נתונים סטטיסטיים וגרפים צבעוניים. הנתונים אמורים לשרטט תמונה של מידת השוויון המגדרי ומידת ההתאמה של התקציבים לצרכים של גברים ונשים, ובכך אמורים לשמש כבסיס למדיניות הוגנת יותר.