למרות שרוב חוקי המס מנוסחים באופן נייטרלי, בפועל הם משפיעים באופן שונה על גברים ועל נשים. מסמך זה סוקר את מערכת המס בישראל מנקודת המבט של שוויון מגדרי ובאופן שהיא משפיעה על היכולת של נשים וגברים להתפרנס, לצבור הכנסה והון ולשמור על עצמאות כלכלית.

במסגרת שיתוף פעולה בין מרכז אדוה, איתך־מעכי ושתיל, הועברו ימי עיון בשפרעם ובטורעאן לקידום חשיבה מגדרית בתכנון, בתקצוב ובקבלת החלטות ברשות המקומית.

תקציב המדינה הנדון בימים אלו, אינו עוסק בשיקום והחלמה. יתר על כן הוא אף מאיים להחמיר את מצבן של אוכלוסיות פגיעות ממילא ובתוך כל של אנשים החיים בעוני, בדגש על נשים. המסמך מתייחס להשלכות של הקפאת מדרגות המס, מענק העבודה וקצבאות הילדים, העלאת דמי הביטוח הלאומי והקיצוץ המתוכנן בשכר העובדים – על נשים בישראל, בדגש על נשים בעלות הכנסה נמוכה.

ממצאי הביקורת, המבוססים על עבודה מקיפה ומעמיקה, מצביעים בין היתר על הצורך בגיבוש תוכניות אסטרטגית לקידום שוויון מגדרי ותוכניות עבודה רב-שנתיות ושנתיות תוך הצבת יעדים מדידים.

פודקאסט המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. ד"ר חיים וייצמן משוחח עם ד"ר יעל חסון.

התקציב לשנת 2024 מאיים לפגוע בנשים – אם כמועסקות ואם כמקבלות שירותים. תרומתן וחיוניותן של נשים להתמודדות עם השלכות המלחמה כמו גם הפגיעות הייחודיות הצפויות בהן, לא תורגמו לקבלת החלטות כלכליות הולמות.

ראיון של ד"ר יעל חסון, מנהלת תחום מגדר במרכז אדוה, ברדיו קול הגליל העליון

האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?

מבט מגדרי על התקציב מעלה פגיעה בנשים עובדות, העדר בשורות לגיל הרך, מחסור בפתרונות דיור ואי-הצבת המאבק באלימות נגד נשים כיעד מרכזי

ההשלכות המגדריות של חוק ההסדרים והתוכנית הכלכלית לשנים 2024-2023