מחקר

מבט מגדרי על תקציב המדינה וחוק ההסדרים 2024-2023

מבט מגדרי על התקציב מעלה פגיעה בנשים עובדות, העדר בשורות לגיל הרך, מחסור בפתרונות דיור ואי-הצבת המאבק באלימות נגד נשים כיעד מרכזי

להורדת המסמך המלא לפרסומים נוספים בנושא

הניתוח המגדרי של תקציב 2024-2023 נכתב השנה על רקע מאבק על אופיו של המשטר בישראל. בתוך כך, ייצוג נשים בממשלה ובמוסדותיה נמצא בנסיגה ולא מעט נכתב על הפגיעה בנשים הטמונה בהפיכה המשפטית ובשורה של חוקים שעומדים על סדר היום.

מסמך זה מציג מבט מגדרי על סעיפים נבחרים מתקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2024-2023. כמו כן מתייחס המסמך לניתוח המגדרי של תקציבי משרדי הממשלה, כפי שמופיע בספרי הצעת התקציב וכפי שמתחייב מהחלטת ממשלה 2084 משנת 2014.

מסמך ״עיקרי התקציב״ מצביע על הצורך להתמודד עם אתגרים כגון גידול האוכלוסייה והזדקנותה, והשלכות שינויי האקלים. ״אם לא נתמודד עם האתגרים ונשכיל לנצל את ההזדמנויות העומדות בפנינו", נכתב במסמך, "רמת החיים בישראל תיפגע בשל העומס הגובר על התשתיות והשירותים הציבוריים והחרפת פערים כלכליים וחברתיים״. עומס זה, על התשתיות והשירותים הציבוריים, ניכר כבר בתקופת משבר הקורונה עת נחשפו מערכות ציבוריות חסרות בתשתיות ובכוח אדם. בהשפעת הקורונה העמיק החוסר והוא ניכר בעיקר במקצועות הבריאות, החינוך והטיפול, שבהם נשים מהוות רוב.

התוכנית הכלכלית הנוכחית כוללת קיצוץ רוחבי של 3% בשנתיים הקרובות ו-1.5% נוספים ב־2025, בבסיסי התקציבים של כל משרדי הממשלה. זאת בנוסף לקיצוץ בתקני כוח האדם בכל אחת משלוש השנים הבאות: 2% בעובדי.ות המטה ו־0.5% ביחס ליתר העובדים.ות. על קיצוצים אלו שנאמדים בלמעלה מ-12 מיליארד ש״ח, התווסף קיצוץ רוחבי נוסף של 1.5% למימון הקמת ה״משמר הלאומי״. מלבד פגיעה בשירותים עצמם, קיצוצי הרוחב יפגעו בנשים, המהוות רוב בקרב עובדי המגזר הציבורי ומשרדי הממשלה: 62.5% מהעובדים בכלל שירות המדינה, 75% מהעובדים.ות במשרדי הבריאות והחינוך ו-78% מעובדי.ות משרד הרווחה והשירותים החברתיים. יש להוסיף כי שיעורן הולך ופוחת ככל שעולים בסולם הדרגות.

הבטחת הבחירות הגדולה לחינוך חינם מגיל אפס, הוחלפה בהבטחה לחינוך חינם מגיל שנתיים ולאחר מכן נעלמה מספר התקציב. אמנם התבשרנו אחרי פרסום מסמכי התקציב, ישירות מפי ראש הממשלה, על תוכנית "סבסוד חינוך חינם לגיל הרך", אולם, מסתבר שלא צפויה תוספת משמעותית לחינוך בגיל הרך ולא צפוי שום חינם. צפויה תוכנית המעניקה נקודות זיכוי במס הכנסה למי שמשתכרים מספיק כדי להנות מהן.  במילים אחרות, ההטבות (שאמורות להגיע למקסימום של 940 ש"ח לחודש) רלוונטיות בעיקר להורים שעבורם הן אינן רלוונטיות כלל, כי פעוטותיהם מבקרים לרוב במסגרות פרטיות. הן בוודאי אינן רלוונטיות עבור רוב הנשים העובדות שכבר עתה אינן ממצות את נקודות הזיכוי המוענקות להן. אמנם הובטח שמי שלא ייהנו מזיכוי במס בשל שכר נמוך, יוכלו להנות ממענק עבודה (מס הכנסה שלילי). אולם, בעוד שהטבת המס ניתנת על בסיס ההכנסות האישיות של פרטים, מס הכנסה שלילי מבוסס על הכנסות משק הבית. כלומר – אישה שלא נהנתה מנקודות הזיכוי במס בשל שכרה הנמוך, לאו דווקא זכאית למענק עבודה במידה ובן זוגה משתכר שכר סביר. במבט מגדרי – התוכנית הזו לא תתרום לכוחן הכלכלי של נשים ואף עלולה להעמיק את פערי ההכנסות בין נשים וגברים.

התוכנית אף אינה נותנת מענה לבעיות משמעותיות של החינוך לגיל הרך – מחסור במעונות ושכרן הנמוך של המטפלות הגורם למעגל קסמים של שחיקה, מחסור במטפלות, נטישת העיסוק ותחלופה מהירה.

עווד נושאים העולים בניתוח המגדרי של התקציב:

  • לראשונה, אבות נהנים יותר מההוצאות על הטבות מס בגין ילדים.
  • שחיקה בסכומי הסיוע בשכר דירה וצמצום הדיור הציבורי משפיעים על נשים
  • אלימות נגד נשים: לא יעד מרכזי בתקציב

 

תקצוב מגדרי בספרי הצעת התקציב של משרדי הממשלה: אין חדש תחת השמש

החלטת ממשלה מס' 2084 מאוקטובר 2014 מחייבת את משרדי הממשלה ויחידות הסמך לבחון את תקציביהם מנקודת מבט מגדרית. משרדי הממשלה נדרשים לבדוק את מידת השוויון בשכר העובדים והעובדות, ואת הנהנים והנהנות מהשירותים, המענקים, התמיכות ותקציבי הרכש הממשלתיים. הניתוח מתפרסם בספרי הצעת התקציב של המשרדים ואמור לשמש בסיס לקביעת יעדים לצמצום פערים.

כבר בתקציב הקודם הצבענו על צעידה לאחור בהישגי התקצוב המגדרי, הנסיגה הזאת נמשכת גם בתקציב הנוכחי. בעוד שרוב המשרדים הציגו חלוקה מגדרית של התפקידים הבכירים וכן את שכרם של כלל העובדים.ות במשרד ניתן ללמוד רק מעט על חלוקת משאבים לשירותים כמו גם  לתמיכות ולרכש ממשלתי. במסמך המלא מפורטות מספר דוגמאות.

לכל המסמכים בסדרה לניתוח תקציב המדינה:

ניתוח תקציב 2024-2023: עיקרי התקציב והשירותים החברתיים

תקציב הבינוי והשיכון 2024-2023: השקעות המדינה בדיור נמוכות, הכנסות המדינה מנדל"ן גבוהות

תקציב שירותי בריאות הנפש 2024-2023: פער כביר בין הצורך לשירותים

תקציב משרד הבריאות 2024-2023: מערכת הבריאות הציבורית זקוקה ל"תוספת חמצן"

תקציב פיתוח התחבורה 2024-2023: חזרה להגדלת הגירעון התשתיתי