משבר הניידות נוכח יותר ויותר בחיים בישראל. היכולת להגיע מנקודה לנקודה בצורה נוחה ובלי "לבלות" בדרך בעוד פקק תנועה הולכת ונפגעת. והעתיד לא צופן בחובו תמונה ורודה יותר: מספר הרכבים על הכבישים ממשיך לטפס, כמו גם הזמן הממוצע המוקדש לנהיגה שמתארכת עם עומסי התנועה.

מצב זה הוא תוצר רב שנים של גירעון תשתיתי בכל הנוגע לתחבורה ציבורית, ובאופן כללי, הוא תוצאה של הענקת הקדימות לרכב הפרטי בתכנון המרחב בישראל – על חשבון הולכי הרגל, רוכבי האופניים והמתניידים באמצעי תחבורה משותפים. לאורך שני העשורים האחרונים התגבשה הסכמה רחבה בקרב גורמי הממשל והתכנון שמשבר הניידות מחייב השקעה גדולה.

ואכן, ההשקעה התקציבית בתחבורה החלה לגדול באופן מואץ החל משנת 2006, ובהמשך פרויקטים לשדרוג קווי הרכבת הכבדה, הקמת רכבות קלות ונתיבי תחבורה ציבורית תפסו חלק הולך וגדל מתקציב המדינה. אך כעת נדמה שתנופת ההשקעה הזו – שבלטה אל מול הייבוש התקציבי של תשתיות ושירותים חברתיים אחרים – הולכת ונחלשת.

משרד התחבורה מתפאר בהשקעה מאסיבית בתשתיות במסגרת התקציב הדו-שנתי הנוכחי. אך האם הצעת התקציב מצביעה על כוונה ממשלתית לקדם השקעה כזו? בחינה השוואתית של נתוני התקציב מטילה בכך ספק. כאמור, לאורך העשור הקודם, היקף ההשקעה בתשתיות תחבורה, ובפרט בתחבורה ציבורית, עלה במהירות. אך בעשור הנוכחי המגמה משתנה – הגידול החד בתקציבי הפיתוח התמתן ואף ניתן לזהות ירידה בהיקף ההשקעה בהצעת התקציב הנוכחי.

אומדן השקעה ממוצעת לנפש בתושב ישראל ובתושב השטחים

משרדי התחבורה והאוצר הגיעו להסכמה מפורטת על תקצוב פרויקטים בגובה 13.7 מיליארד ₪ כחלק מ"התכנית האסטרטגית לפיתוח כבישים" (תכנית החומש של חברת נתיבי ישראל לשנים 2023-27). התכנית כוללת כ-3.5 מיליארד ₪ לכבישים המיועדים להיבנות בשטחים. בהסתכלות על היקף ההשקעה לנפש, הממשלה החליטה להשקיע בתושב בגדה המערבית 7,718 ₪ לנפש במסגרת ההשקעה המפורטת בכבישים, פי 5.3 מהסכום שניתן לייחס להשקעה הכוללת בתושב ישראלי, העומד על 1,448 ₪ לנפש.

לכל המסמכים בסדרה לניתוח תקציב המדינה:

ניתוח תקציב 2024-2023: עיקרי התקציב והשירותים החברתיים

תקציב הבינוי והשיכון 2024-2023: השקעות המדינה בדיור נמוכות, הכנסות המדינה מנדל"ן גבוהות

תקציב שירותי בריאות הנפש 2024-2023: פער כביר בין הצורך לשירותים

מבט מגדרי על תקציב המדינה וחוק ההסדרים 2024-2023

תקציב משרד הבריאות 2024-2023: מערכת הבריאות הציבורית זקוקה ל"תוספת חמצן"