בעתות חירום נשים פגיעות יותר לפגיעה בתעסוקתן. כך היה בתקופת הקורונה, אז נשים היו חשופות יותר להוצאה לחל"ת וכן לפיטורין, וכך גם בימים אלה. זאת בעיקר בשל חלוקת העבודה המגדרית בבית, שמתחזקת לנוכח שיבושים או סגירת מסגרות החינוך, ובמיוחד בזמן מלחמה כאשר גברים רבים מגוייסים למילואים
שירות התעסוקה פרסם לאחרונה את נתוני האבטלה והיציאה לחל"ת בחודש אוקטובר.
לפי הפרסום, נוספו בחודש זה 42.4 אלף דורשי עבודה חדשים בחל"ת, 59% מהם נשים ונראה שהשלכותיה של המלחמה על שוק העבודה היו ויהיו קשות יותר לגבי נשים מאשר לגבי גברים. עיון במשלחי היד בהם הוצאו הכי הרבה עובדים לחל"ת מסביר זאת. מדובר בעיקר במקצועות בהם מרבית המועסקים הם נשים: מוכרים בחנויות ונותני שירות (53% נשים), מטפלים סיעודיים וסייעים בתחום שירותי הבריאות (87%) וכן מנהלים בתחום השירות והאדמיניסטרציה – 51% נשים.[1]
בין משלחי היד בהם נרשם סיכוי גבוה יותר לצאת לחל"ת בעתיד הקרוב נמצאו עובדים בתחום השירותים האישיים ביניהם מקצועות נשיים מובהקים: קוסמטיקאיות מספרות ומכוני יופי, וכן עובדי מכירות ופקידי שירות לקוחות – מרביתם משלחי יד נשיים.[2]
יציאה לחל"ת כרוכה במחיר כלכלי: שיעור דמי האבטלה לצעירים עד גיל 28, שהם קבוצה גדולה מבין המוצאים לחל"ת, נע בין 30% מהשכר לבעלי שכר גבוה, כ-40%-50% לבעלי שכר בינוני ועד 60% לבעלי שכר נמוך. מעל גיל 28 הסכומים נעים בין 70%-80% לבעלי שכר נמוך, כ-60% לבעלי שכר ממוצע ו-כ-40% לבעלי שכר גבוה.[3] יתרה מכך, נשים הן רוב בקרב העובדים השעתיים, ובמקצועות הטיפול במיוחד, וככאלה הן חשופות יותר לפגיעה בשעות העבודה ובהתאם בשכר, וכך זכויותיהן אם יוצאו לחל"ת נפגעות אף יותר.
בנוסף, העובדים מאבדים את זכויותיהם הסוציאליות בתקופה החל"ת- הפרשות לפנסיה, ימי חופשה ומחלה ודמי הבראה.
ועוד, מתווה הפיצויים במשק אינו חל על הורים לילדים עד גיל 14 ולילדים בעלי צרכים מיוחדים שנעדרו מעבודתם בשל סגירת מוסדות חינוך או פעילות חלקית שלהם, וזאת על פי הנחיות פיקוד העורף. בחלק מהיישובים כגון נתיבות, באר שבע, אופקים ואשקלון לא מתקיימים לימודים "פיזיים" עד היום. בהיותן של נשים המטפלות העיקריות בילדים ובממוצע בעלות השכר הנמוך יותר, סביר להניח שנשים יותר מגברים נשארו עם הילדים בבית.
הבעיה חמורה במיוחד במגזר הפרטי, בענפים שהכנסותיהם נפגעו בעקבות המצב המלחמתי. במקרים אלה המעסיק אינו יכול לשאת בהוצאות השכר והנטל נופל על ההורים שעושים שימוש בימי החופשה שנותרו להם ובמידה ומיצו את זכאותם נעדרים על חשבונם מהעבודה. במצב זה הורים חשופים יותר לצמצום משרה או לפיטורין.
בעתות חירום נשים פגיעות יותר לפגיעה בתעסוקתן, כך היה בתקופת הקורונה, אז נשים היו חשופות יותר להוצאה לחל"ת וכן לפיטורין. כך גם בימים אלה. זאת בעיקר בשל חלוקת העבודה המגדרית בבית שמתחזקת לנוכח שיבושים או סגירת מסגרות החינוך, ובמיוחד בזמן מלחמה כאשר גברים רבים מגוייסים למילואים.
מקורות:
[1] הלמ"ס סקר כח אדם לשנת 2020 לוח 2.18. הנתון לשנת 2019
[2] שם
[3] המוסד לביטוח לאומי, טבלת דמי אבטלה
