בעתות חירום נשים פגיעות יותר לפגיעה בתעסוקתן. כך היה בתקופת הקורונה, אז נשים היו חשופות יותר להוצאה לחל"ת וכן לפיטורין, וכך גם בימים אלה. זאת בעיקר בשל חלוקת העבודה המגדרית בבית, שמתחזקת לנוכח שיבושים או סגירת מסגרות החינוך, ובמיוחד בזמן מלחמה כאשר גברים רבים מגוייסים למילואים

"מובטלים חוזרים" הם אנשים שפוטרו מעבודתם, או הוצאו לחל"ת, אך ניצלו כבר את זכאותם לדמי אבטלה בארבע השנים האחרונות. כעת בזמן המלחמה, ועל פי המתווה שמקדם משרד האוצר, הם יהיו זכאים לדמי אבטלה מופחתים. כך מתנערת המדינה מאחריותה לעובדים

מתווה משרד האוצר לפיצוי נפגעים כלכלית מהמלחמה, אינו מציע כל פיצוי לעובדים מעל גיל פרישה שפוטרו מהמלחמה. זהו לעג לרש

מודל החל"ת החדש שהציע שר האוצר לא מציע פתרון ממשי לרבבות אזרחי ואזרחיות המדינה שאיבדו את עבודתם מאז פרוץ משבר הקורונה

הפחתה משמעותית וארוכת טווח של שיעור האבטלה בקרב אזרחי ישראל הערבים לא תקרה כתוצאה משלילת זכאותם לדמי האבטלה, אלא בעזרת אימוץ תהליכי עומק והשקעת משאבים ציבוריים.

לאחר הקורונה, דורשי העבודה צריכים השקעה ממוקדת וארוכת טווח, ולא שלילת דמי אבטלה והאשמות לפיהן 'התאהבו בחל"ת'

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה | בשעה שבמורדות הפירמידה נאלצו מיליונים להסתפק בדמי אבטלה זעומים, במענקים אקראיים או בנגיסה בחסכונות המשפחתיים, במעלה הפירמידה המשיכו רבים לקבל את שכרם המלא, שהיה גבוה ממילא ובמקרים רבים אף המשיך לעלות. ובפסגת הפירמידה, עשירי הארץ המשיכו ליהנות מהכנסות הוניות בארץ ובחו"ל.

נס כלכלי שהוא נחלתו של מיעוט. כך לפי הדו"ח השנתי של מרכז אדוה, תמונת מצב חברתית 2017. הדו"ח עוסק בתחומים: עבודה ושכר, חינוך והשכלה גבוהה, דיור, בריאות, רווחה ופנסיה ועוד

לרגל 1 במאי: הדו"ח השנתי של מרכז אדוה על חלוקת עוגת ההכנסה בין עובדים ומעסיקים, על מקבלי שכר גבוה ונמוך בישראל ועל מגמת ההתאגדות בשנים האחרונות

דו"ח לשנת 2012 על חלקם של העובדים והמעסיקים בעוגת ההכנסות הלאומית; ועל התפלגות השכר בקרב השכירים.