הזיקה הברורה בין משבר החובות לפשע המאורגן בחברה הערבית מחייבת תקצוב ויישום מדיניות מרחיבה של שיקום כלכלי ויציאה מחובות – מדיניות שתכלול, בראש ובראשונה: אשראי חברתי לאוכלוסיות מעוטות יכולת.
ביוזמת חה"כ עאידה תומא סלימאן, ציינה הכנסת השבוע את יום המאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית. בשנים האחרונות התרחבו מעגלי האלימות והפשיעה בחברה הערבית ועמם הפגיעה בתחושת הביטחון האישי של אזרחים.ות ערבים.יות. נתונים שפרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת מלמדים על עליה חדה של 103% במספר קורבנות הרצח בישראל בין השנים 2022 ל-2023. עליה זו התרחשה במקביל לעליה של 38.6% במספר נפגעי עבירות בחברה הערבית – שיעור כפול בהשוואה ליהודים (19.6%); והביאה למצב בו כחמישית מהאזרחים הערבים חוששים להיפגע מאלימות באזור מגוריהם (לעומת כ-11% מהיהודים) – כך על פי ממצאי סקר ביטחון אישי שפרסמה הלמ"ס.
על אלימות ופשיעה בחברה הערבית ועל קורבנותיה, אי אפשר לדבר במנותק ממציאות חברתית-כלכלית שמתאפיינת בממדי עוני גבוהים, בהדרה פיננסית ובמשבר חובות מעמיק.
דוח ממדי העוני האחרון שפרסם הביטוח הלאומי מלמד כי בשנת 2022 כ-39% מהמשפחות הערביות חיו בעוני (לעומת 16% מהמשפחות היהודיות). כשבוחנים דפוסים ומופעים של הדרה פיננסית: היעדר נגישות לשירותי בנקאות, לאשראי ולהלוואות כמו גם יכולת מוגבלת לצבור חסכונות – האוכלוסייה הערבית בולטת במיוחד בהיעדר הנגישות לשירותים פיננסיים בסיסיים – שירותים שמהווים תשתית לחוסן הכלכלי של משקי בית.
במחקר מקיף מאת ברברה סבירסקי שנערך במרכז אדוה, בנושא הדרה פיננסית הוצגו נתונים שמלמדים על ממדי ההדרה הפיננסית בחברה הערבית. בין היתר, המחקר מראה כי לכ-13% ממשקי הבית בחברה הערבית בישראל אין כלל חשבון בנק; ומצביע על הדרה כמעט מוחלטת מהלוואות לצורך רכישת דירה: מסך המשכנתאות שהעניקו בנקים בשנת 2020 – רק 1.5% הוענקו ללקוחות ביישובים ערביים.
ממדי העוני, לצד הדרה ממוסדות ומשירותים פיננסיים מובילים למשבר חובות חריף ומעמיק בחברה הערבית . על משבר העוני והחובות בחברה הערבית ניתן ללמוד מהמחקר "חוב ללא תחתית", שנערך אף הוא במרכז אדוה וחיברו ד״ר מירי אנדבלד, מקס גרובמן וד״ר יובל לבנת. מחקר זה מלמד כי בקרב בעלי חובות – לאזרחים ערבים ייצוג יתר, כאשר השיעור שלהם בקרב חייבים גדול כמעט פי שניים משיעורם באוכלוסייה (37% מהחייבים הרשומים בהוצאה לפועל בשנים 2022-2018). במבט על כלל משקי הבית בחברה הערבית ניתן ללמוד כי אחד מתוך חמישה משקי בית נמצאים בחובות (19.4%, לעומת 7.9% בקרב יהודים).
בנוסף, המחקר מראה כי המנגנון המרכזי של שיקום כלכלי ויציאה מחובות שמעמידה המדינה – הליכי חדלות פירעון – לא מצליח להוות פתרון עבור בעלי ובעלות חובות בחברה הערבית. חייבים ערבים נמצאים בתת-ייצוג בהליכי חדלות פירעון ומי מהם שנכנסים להליכים אלו נדרש בממוצע ל-462 חודשים של החזרי חובות, כלומר, כ-38.5 שנים של החזר חובות (תקופה ארוכה ב-26 שנה בהשוואה לחייבים יהודים).
היקפי המצוקה הכלכלית, ההדרה הפיננסית המבנית, משבר החובות המעמיק – בין השאר על רקע יוקר המחיה והעלאת הריבית – תוך היעדר החלופות לסגירת חובות מצד המדינה – מניחים תשתית לתלות הולכת וגדלה של אזרחים ואזרחיות בשוק האפור – שוק שמציע הלוואות בריבית גבוהה ובתנאים מסוכנים, ומזין את הפשע והאלימות הכרוכים בגביית חובות אלו. דוח מיוחד של בנק ישראל על השלכות המלחמה על תשומת העבודה בחברה הערבית הצביע על הפגיעה בתעסוקה שחוו אזרחים ערבים רבים בעקבות המלחמה. פגיעה זו החריפה את המצוקה הכלכלית בקרב משפחות ערביות – מצוקה שהפשע המאורגן עשוי לנצל.
הזיקה הברורה בין משבר החובות לפשע המאורגן בחברה הערבית מחייבת תקצוב ויישום מדיניות מרחיבה של שיקום כלכלי ויציאה מחובות. במסגרת זו, לצד פעולות לצמצום אי השווויון הכלכלי, ניתן למשל לקדם אשראי חברתי –תוכניות להנגשת אשראי לאנשים מעוטי יכולת באמצעות גופי אשראי חברתיים ללא מטרת רווח, או הרחבת האפשרות לקבלת הלוואות בתנאים נוחים יותר מהגופים הממוסדים. האפיק של אשראי חברתי צפוי לנתק את התלות של חייבים ערבים בשוק האפור ולהיות כלי שמחד יתמוך כלכלית במשפחות אלה ומאידך ישרת את המאבק בפשיעה בחברה הערבית.