המסמך בוחן את המגמות בהוצאה הפרטית לחינוך לפי קבוצות אוכלוסייה בישראל בין השנים 2021-2015, והוא נעשה כחלק ממעקב רב שנתי שמרכז אדוה מקיים אחר מגמת ההפרטה בחינוך בישראל. מהממצאים עולה כי חלה עלייה משמעותית בהוצאה הפרטית לחינוך בשנים אלו, הן בהוצאה על גנים ובתי ספר והן בהוצאה על חוגים ושיעורי עזר פרטיים, זאת למעט בשנת 2020 שהושפעה ממגפת הקורונה.

הקיצוץ בתקציב משרד החינוך הוא הגבוה מבין הקיצוצים במשרדי הממשלה. זאת כאשר מערכת החינוך סובלת מבעיות רבות ומהווה השקעה חברתית ארוכת טווח – השקעה באיכות הלימודים של ילדי ישראל, בכישוריהם כאזרחים ובדור הבא של הנכנסים לשוק העבודה

מדוע בישראל לא קמה מערכת חינוך ממלכתית אחת, אלא שתיים? היום החרדים אינם מאיימים עוד בהתנתקות. הציונות, שלה התנגדו בתחילה, הכילה אותם ואף שיפרה את מעמדם. אך בסוגייה של "מה צריך ילד יהודי ללמוד", דומה שמעט מאוד השתנה

היעד של שמירה על מערכת חינוך מתפקדת, גם בזמן חירום, צריך להיות ממוקם גבוה בסדר העדיפויות. גם בשל הערך הפנימי שטמון בהרחבת הדעת ופיתוח הכישורים של ילדינו וילדותנו, וגם בשל הערך האינסטרומנטלי של קיום שגרה, ולו חלקית, בזמני חירום

מבחני האיתור לתוכניות המחוננים והמצטיינים אינם מקדמים שוויון הזדמנויות בחינוך, כי אם מרחיקים אותו

ההסללה לא נגמרה, רק השם שלה שונה: עכשיו קוראים לה "הקבץ". הערה על על סעיף "גמישות ניהולית בחינוך" במסגרת חוק ההסדרים 2024-2023

הדמוקרטיה הישראלית הינה דמוקרטיה חלשה החסרה גם כך מרכיבים מרכזיים של משטר דמוקרטי ראוי. הממשלה בתמיכת מפלגות הקואליציה מנסה לחולל בישראל הפיכה משטרית רדיקלית, שלאחריה יווצר כאן משטר אוטוריטרי

השבוע מציינים בעולם את יום המורה והמחנכ.ת וזו הזדמנות טובה לדבר על תופעה הולכת ומחריפה שיהיה על הממשלה החדשה לתת לה מענה: נשירת מורות ומורים

לקראת מערכת הבחירות האחרונה פרסמה מפלגת הליכוד הבטחה ליישם בישראל חינוך חינם לגיל הרך בגילאים 0-3. תוכניות והבטחות כאלו עלו בעבר גם ממפלגות נוספות. האם הפעם ההבטחה תמומש?

אם המדדים לאיכות המורים הם טכניים בלבד, למה שלא פשוט נחליף אותם ברובוטים?