האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?
לצפייה
תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בנושא הטמעת חשיבה מגדרית בתוכנית החומש לשיקום, לחידוש ופיתוח חבל 'תקומה', בוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי בכנסת בראשות ח"כ פנינה תמנו שטה.
המחקר בחן את דפוסי היוממות (הגעה לעבודה וממנה) של נשים ערביות בין השנים 2015 ל-2022.
ראיון של יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, בתוכנית "הכנסת הבוקר" עם יעקב אילון, בעקבות ביטול מדיניות החל"ת שהונהגה בזמן משבר הקורונה
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
רב-שיח בעקבות שני מחקרים עדכניים, התקיים ב16.12.2024, ביוזמה משותפת של מרכז אדוה, פורום דו-קיום בנגב ומזון – תגובה יהודית לרעב.
דבריהם של ח"כ עופר כסיף ושל ירון הופמן דישון, חוקר במרכז אדוה, בדיון שהתקיים בוועדת הפנים של הכנסת ביוזמתם של ח"כ עופר כסיף, ח"כ אברהם בצלאל וח"כ אלון שוסטר, בנושא היעדר מיגון הולם ופערי מיקלוט בשכונות וותיקות ביישובים עירוניים.
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
פרק רביעי בהשתתפות העיתונאית ז'נאן בסול, במסגרת סדרת הסרטונים של מרכז אדוה על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני
המסמך מתבסס על מגוון מקורות אך עוצב לאור ראיונות עם מפונים.ות בידי המדינה מהדרום ובעיקר מהצפון, עוסק בפגיעות בפינוי ארוך טווח ומסכם בהמלצות מדיניות.
לפני מספר ימים פרסם ארגון ה-OECD את התמונה החינוכית במדינות הארגון בשנת 2021. מבט על ההשקעה הממשלתית בחינוך לתלמיד מגלה כי בכל דרגי החינוך ישראל משקיעה פחות מממוצע ההשקעה במדינות ה-OECD. הפערים הגדולים ביותר מצויים בהשקעה לתלמיד בחינוך לגיל הרך (3-0) וחינוך על תיכוני שאינו אקדמי.
עם הגיעם עם הגיעם לגיל 18, הופכים ילדי הפליטים ומבקשי המקלט מילדים ל"מסתננים". בתוך כך, מעטפת הזכויות הדלה שניתנה להם כילדים נלקחת מהם באחת, והם הופכים חסרי זכויות כהוריהם, כולל היעדר אפשרות לרכישת השכלה ומקצוע.
המסמך בוחן את המגמות בהוצאה הפרטית לחינוך לפי קבוצות אוכלוסייה בישראל בין השנים 2021-2015, והוא נעשה כחלק ממעקב רב שנתי שמרכז אדוה מקיים אחר מגמת ההפרטה בחינוך בישראל. מהממצאים עולה כי חלה עלייה משמעותית בהוצאה הפרטית לחינוך בשנים אלו, הן בהוצאה על גנים ובתי ספר והן בהוצאה על חוגים ושיעורי עזר פרטיים, זאת למעט בשנת 2020 שהושפעה ממגפת הקורונה.
הקיצוץ בתקציב משרד החינוך הוא הגבוה מבין הקיצוצים במשרדי הממשלה. זאת כאשר מערכת החינוך סובלת מבעיות רבות ומהווה השקעה חברתית ארוכת טווח – השקעה באיכות הלימודים של ילדי ישראל, בכישוריהם כאזרחים ובדור הבא של הנכנסים לשוק העבודה
מדוע בישראל לא קמה מערכת חינוך ממלכתית אחת, אלא שתיים? היום החרדים אינם מאיימים עוד בהתנתקות. הציונות, שלה התנגדו בתחילה, הכילה אותם ואף שיפרה את מעמדם. אך בסוגייה של "מה צריך ילד יהודי ללמוד", דומה שמעט מאוד השתנה
היעד של שמירה על מערכת חינוך מתפקדת, גם בזמן חירום, צריך להיות ממוקם גבוה בסדר העדיפויות. גם בשל הערך הפנימי שטמון בהרחבת הדעת ופיתוח הכישורים של ילדינו וילדותנו, וגם בשל הערך האינסטרומנטלי של קיום שגרה, ולו חלקית, בזמני חירום
מבחני האיתור לתוכניות המחוננים והמצטיינים אינם מקדמים שוויון הזדמנויות בחינוך, כי אם מרחיקים אותו
ההסללה לא נגמרה, רק השם שלה שונה: עכשיו קוראים לה "הקבץ". הערה על על סעיף "גמישות ניהולית בחינוך" במסגרת חוק ההסדרים 2024-2023
הדמוקרטיה הישראלית הינה דמוקרטיה חלשה החסרה גם כך מרכיבים מרכזיים של משטר דמוקרטי ראוי. הממשלה בתמיכת מפלגות הקואליציה מנסה לחולל בישראל הפיכה משטרית רדיקלית, שלאחריה יווצר כאן משטר אוטוריטרי
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש:
