מערכת הביטחון הסוציאלי מהווה את הכלי המרכזי באמצעותו ניתן להבטיח לאוכלוסייה שלאחר גיל הפרישה ביטחון כלכלי בסיסי. לראייה, בתרשים שלהלן עולה כי לאחר גיל הפרישה מרכיב ההכנסה העיקרי של משקי בית קשישים באירופה ובישראל הוא ההכנסות מביטחון סוציאלי ופנסיה.

מרכיב זה עמד על 90% באיטליה, 86% באסטוניה, 79% בגרמניה ו-75% בשוודיה. אלא שישראל סוגרת את הרשימה עם השיעור הנמוך ביותר של ההכנסות מביטחון סוציאלי ומפנסיה –66.4%.

כפי שעולה עוד מתרשים זה, בישראל חלקה של ההכנסה מעבודה (19%) מתוך כלל הכנסות של משקי הבית שראשיהן הם מעל לגיל פרישה, היה הגבוה מבין המדינות שנחקרו.

ההסבר לכך נעוץ בשיעור התעסוקה הגבוה שקיים בישראל לאחר גיל הפרישה, יותר מכל מדינה אחרת באירופה שנבדקה. את חלקה היחסי הגבוה של ההכנסה מעבודה ניתן לתלות בצורך בהכנסה כספית נוספת מעבר לזו של קצבאות הביטוח הלאומי, כמו גם בעובדה שעד לשנת 2008 לא היה בישראל חוק פנסיה חובה.[1]

נזכיר, כי חלק לא מבוטל מאותם קשישים המועסקים הם יוצאי ברית המועצות לשעבר, עולים שלא צברו זכויות פנסיוניות, כמו גם יוצאי אתיופיה וערבים אשר מועסקים בשיעורים הגבוהים ביותר בענפים עם שכר נמוך.[2]

[1] בשני העשורים האחרונים חלה עלייה בשיעור המועסקים/ות בגיל 65 ומעלה מ-9% לערך בתחילת שנות ה-2000 ל-22.4% בשנת 2018 (מקור: למ"ס).

[2] ליברמן, א' (2018). העלייה מברית המועצות לשעבר: תמונת מצב בשוק העבודה. תל-אביב יפו: מרכז אדוה.