המסמך מתבסס על מגוון מקורות אך עוצב לאור ראיונות עם מפונים.ות בידי המדינה מהדרום ובעיקר מהצפון, עוסק בפגיעות בפינוי ארוך טווח ומסכם בהמלצות מדיניות.

השינויים המוצעים בדמי הביטוח הלאומי ישחקו עוד יותר את מידת הפרוגרסיבית של מערכת המיסוי הישיר בישראל, ויעמיקו עוד יותר את אי השוויון הכלכלי והחברתי בישראל.

תקציב המדינה הנדון בימים אלו, אינו עוסק בשיקום והחלמה. יתר על כן הוא אף מאיים להחמיר את מצבן של אוכלוסיות פגיעות ממילא ובתוך כל של אנשים החיים בעוני, בדגש על נשים. המסמך מתייחס להשלכות של הקפאת מדרגות המס, מענק העבודה וקצבאות הילדים, העלאת דמי הביטוח הלאומי והקיצוץ המתוכנן בשכר העובדים – על נשים בישראל, בדגש על נשים בעלות הכנסה נמוכה.

כחלק מהצעת התקציב לשנת 2025 מוצע להקפיא את השכר על פיו מחושב מענק עבודה, הניתן מאז שנת 2007 למקבלי שכר נמוך במטרה לתמרץ יציאה לעבודה ולהקל על העוני של עובדים בשכר נמוך. שיעור העובדים בשכר נמוך בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית, אך הסכומים המשולמים נמוכים יותר וכך גם ההשקעה הממשלתית במענק עבודה. על רקע זה, לא רק שדרושה השקעה גדולה יותר במענק אלא שאין זה סביר כלל לשחוק אותו.

מסמך זה עוסק בכמה קווי המתאר של מערכת הרווחה בישראל בעשורים האחרונים, ועומד על הצורך בחזון חדש למערכת שירותי הרווחה.

בישראל רק שני-שליש מההכנסות של קשישים מקורן בהכנסות מקצבאות ומפנסיה, וקשישים רבים נאלצים להמשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה

האיום הליברטריאני על המוסד לביטוח לאומי הוא מוחשי. אם לא נשמור עליו, הביטוח הלאומי עלול להיעלם או להתכווץ, ויחד איתו הסיוע שתושבי.ות ישראל מקבלות.ים בעת צרה וצורך

הגדלת תוספת השלמת הכנסה לקצבת הזקנה שנקבעה במסגרת תקציב 2021-2022 היא מבורכת, אבל רחוקה מלאפשר חיים בכבוד. דרושה קצבת זקנה בגובה שכר המינימום

הפודקאסטים הופקו ונוצרו על-ידי סטודנטיות וסטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב, במסגרת קורס של מרכז אדוה בשיתוף קרן פרידריך אברט שהתקיים כחלק מתכנית 'מתחברים' של היחידה למעורבות חברתית

המדיניות הכלכלית-חברתית בישראל ממשיכה להזניח את הטיפול בעוני ודוחקת משפחות נוספות למצב של אי-ביטחון תזונתי