כחלק מהתוכנית הכלכלית לשנת 2025, פרסם לאחרונה משרד האוצר תזכיר שבו כמה שינויים דרמטיים בשיעורי דמי הביטוח הלאומי, אשר צפויים להעמיק את אי השוויון במערכת המיסוי בישראל.

מטרת השינויים המוצעים היא להקטין את הוצאות הממשלה ולפנות משאבים על רקע התמשכות המלחמה, אך הנטל צפוי ליפול בעיקר על כתפי העובדים המשתכרים שכר נמוך, ולא על בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר. התזכיר הנוכחי הוגש במקום הצעה קודמת – חריפה עוד יותר – שבמרכזה היתה הקפאת כלל קצבאות הביטוח הלאומי. במקום זאת, כעת מציע האוצר לעדכן את מרבית קצבאות הביטוח הלאומי – מלבד את קצבת הילדים – אך במקביל להעלות את דמי הביטוח הלאומי במדרגת השכר הנמוכה.

כיום, עבור מדרגת השכר שעד 60% מהשכר הממוצע, עובד משלם 0.4% משכרו עבור דמי ביטוח לאומי, והמעסיק מוסיף 3.55%. נכון לשנת 2024, עומדת מדרגת שכר זו על 7,522 ₪ בחודש. עם כניסת התיקון לתוקף, יעלה שיעור דמי הביטוח הלאומי במדרגה הנמוכה ב-1.6 נקודות אחוז, בהתחלקות שווה בין העובד למעסיק, כך שהעובד ישלם 1.2% משכרו והמעסיק 4.35%. העלאה זו צפויה להקטין את שכר הנטו של עובדות ועובדים בשכר נמוך בעשרות שקלים לחודש. לדוגמא, עובדת בשכר מינימום – המשתכרת כיום 5,880 ש״ח בחודש, תשלם בעקבות השינוי 70 ש״ח בחודש כדמי ביטוח לאומי, וזאת במקום 24 ש״ח ששילמה עד עתה, ואילו עובדת בשכר של 7,500 תשלם 90 ₪ בחודש במקום 30 ₪. מדובר על הפסד של כ-570 עד 720 ש"ח בשנה, שיוטלו על העובדים בתחתית סולם ההכנסות.

הבעייתיות שבהעלאת דמי הביטוח הלאומי במדרגת השכר הנמוכה בולטת עוד יותר על רקע ההחלטה להותיר את תקרת השכר להפרשה לביטוח הלאומי על כנה. כיום, כל הכנסה מעל סכום של 49,030 ₪ לחודש אינה מחויבת בתשלומי ביטוח לאומי, כך שבעלי הכנסות גבוהות במיוחד אינם נדרשים לשלם דמי ביטוח מעבר לתקרה זו. המשמעות היא שעובדים בשכר נמוך נדרשים לשלם אחוז גבוה יותר מהכנסתם בהשוואה לעובדים בעלי הכנסות גבוהות מאוד.

יש לציין כי התוספת המוצעת בדמי הביטוח הלאומי תחול על כלל העובדות והעובדים, כולל אלה המשתכרים מעל מדרגת השכר הנמוכה, ויביאו להגדלת דמי הביטוח הלאומי בכ-60 ₪ לכלל העובדים והעובדות בישראל. עם זאת, כיוון שמדובר בסכום אחיד, לתוספת זו תהיה השפעה פוחתת והולכת ככל שהשכר גבוה יותר.

זאת ועוד, תזכיר החוק שהגיש משרד האוצר כולל גם שינוי במנגנון העדכון של מדרגת התשלום הנמוכה לדמי הביטוח הלאומי. החל מ-2026, מדרגת השכר המופחתת תוצמד למדד המחירים לצרכן ולא לשכר הממוצע, מהלך שעשוי להוביל לשחיקה הדרגתית של מדרגת השכר המופחתת. שינוי זה עלול לגרום לכך שעובדים בשכר נמוך ימצאו עצמם במדרגת השכר הרגילה וייאלצו לשלם דמי ביטוח לאומי בשיעור גבוה יותר, דבר שמעמיק את נטל התשלומים על השכבות החלשות במיוחד.

לפי הדוח השנתי של הביטוח הלאומי, בשנת 2023 סך התקבולים מדמי הביטוח הלאומי (ללא דמי בריאות) הסתכמו ב-66.6 מיליארד ש"ח, כאשר 62.3 מיליארד ש"ח נגבו ישירות מהציבור ו-4.3 מיליארד הועברו מהאוצר כשיפוי. לפי התזכיר שפרסם משרד האוצר, התקבולים הנוספים שייווצרו מהעלאת דמי הביטוח מיועדים להקטנת השתתפות המדינה בתקציב הביטוח הלאומי, והם לא יגדילו את תקציב הביטוח הלאומי, מהלך שהיה באפשרותו לאפשר את החיזוק הפיננסי של הביטוח הלאומי או את הגדלת הקצבאות המסייעות בעיקר לשכבות המוחלשות.

לאור זאת, השינויים המוצעים בדמי הביטוח הלאומי ישחקו עוד יותר את מידת הפרוגרסיבית של מערכת המיסוי הישיר בישראל, ויעמיקו עוד יותר את אי השוויון הכלכלי והחברתי בישראל.

// לקריאה נוספת בנושא ראו: מיסוי כמנוע שוויון, מסמך של מרכז אדוה מאת שלמה סבירסקי, ירון הופמן-דישון וברברה סבירסקי.