התקציבים שיועדו להכשרות מקצועיות לא נוצלו בהתאם לצורכי שוק העבודה, גם לא לאחר פרוץ המלחמה. מדובר בכשל מדיניות. מדיניות עבודה אקטיבית איננה מותרות לשעת שגרה, אלא מנגנון חיוני לשיקום חברתי וכלכלי. תפקידה לצמצם פערים, לחזק את האוכלוסיות שנפגעו ולתמוך בהתאוששות של הפרטים, היישובים והמשק כולו.



המסמך מתאר את התהליך שהובילו נשים שהתמודדו עם עקירה מביתן בעקבות טבח ה-7.10.23 והמלחמה בעקבותיו.

נתוני המאקרו מאז פרוץ המלחמה מעידים על ההשלכות הכלכליות הכבדות של התוספות התקציביות בגין המלחמה. נתוני ההוצאה על ביטחון המוצגים במסמך משקפים את היקף ההשקעה חסרת התקדים בתקציב הביטחון, לצד זאת, היעדר מסגרת תקציבית סדורה לתחומי השיקום האזרחי מקשה על קביעת סדרי עדיפויות ועל הקצאת משאבים יעילה לאורך זמן.

ב-4.2.2025 התקיים במשכן הכנסת אירוע מיוחד להשקת 'השדולה למען המיגון' ביוזמת חה"כ נעמה לזימי. תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, הציגה בפתח הדיון נתונים על פערי המיגון בבתי המגורים בישראל, מתוך מחקרם של ירון הופמן דישון ומקס גרובמן – והראתה כיצד גם מיגון האוכלוסייה בישראל מפני איום של ירי רקטות וטילים הוא עניין מעמדי.

הסבל האנושי שהמלחמה הנוכחית יצרה הוא ללא תקדים במערכות של מדינת ישראל. מה שנדרש עתה, אם כן, הוא תקציב חברתי-כלכלי שיעמיד את המשק על רגליו. אלא שהצעת התקציב לשנת 2025 מבטיחה לנו הרבה "שנים שחורות". הרבה שנים ללא סדר יום חברתי.

הכנס מבקש לקדם מדיניות שיקום והתאוששות המבוססת על החוויות, הידע והמעורבות של הא.נשים שפונו מאזורי הגבול ונציגיהם.ותיהם, ונוצר בין השאר כתוצאה ממחקר שנערך במרכז אדוה על אודות המפונים.ות בידי המדינה לטווח ארוך מאז ה-7.10.23.

בנייר עמדה משותף, מרכז אדוה וארגונים שותפים הפועלים בנגב מציעים להכניס תיקונים מהותיים בתזכיר חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה.

דוח של מרכז אדוה ומכון ון ליר בירושלים, בשיתוף קרן פרידריך אברט, מראה שמלחמה, כמו מצבי משבר אחרים, משפיעה באופן שונה על נשים בהשוואה לגברים. עכשיו גם בגרסת מצגת נתונים מקוצרת.

מחקר של פורום דו קיום בנגב ומרכז אדוה עוסק באי ביטחון תזונתי בקרב ערבים.ות-בדואים.ות המתגוררים.ות בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, בהמשך למחקר גישוש שנערך בשנת 2023-2022 ולאחר עדכון המחקר בעקבות מלחמת 7.10.23.