הדיון מתקיים בין השאר בעקבות פנייה שהעבירה קבוצת ארגונים חברתיים, ביוזמת מרכז אדוה, בנושא אי-השוויון בנגישות למיגון.

כך נראית קבלת החלטות ללא ייצוג לנשים וללא שיקולים מגדריים. מקומות העבודה עם מיגון פועלים, אולם מסגרות החינוך והטיפול סגורות. ומי יישארו עם הילדים בבית? ניחשתם נכון, האמהות העובדות.

שודר בכאן 11, יום שלישי, 17.6.2025.

כתבה של יובל שדה במהדורה המרכזית של חדשות 12, שודרה ב-15.6.2025.

ההשפעה של סדר היום הלחימתי על החברה הישראלית היא עמוקה ורחבת היקף. היא לא רק מעצבת את סדר העדיפויות הלאומי ומסיטה משאבים מתחומים חיוניים, אלא גם מחלחלת לתודעה הציבורית ומשפיעה על תפיסת המציאות. החברה הישראלית, המצויה תחת איום מתמיד, מפתחת חוסן ויכולת הסתגלות גבוהים, אך במקביל עלולה לפתח תלות מסוימת במצב החירום הביטחוני. תלות זו עלולה להקהות את הביקורת הציבורית על מדיניות הלחימה ולהקשות על קידום פתרונות מדיניים לסכסוכים.

לאחרונה – הרבה לפני המועד הרגיל – הגיעו נתוני ביצוע התקציב לשנת 2024. בקצרה, מנהלת תקומה ניצלה רק כ-62% מהתקציב שלה לאחר שינויים. מהתקציב המקורי מדובר ב-21%. אם נמשיך כך המנהלת לעולם לא תסיים את תפקידה – התאוששות ושגשוג הנגב המערבי.

התקציבים שיועדו להכשרות מקצועיות לא נוצלו בהתאם לצורכי שוק העבודה, גם לא לאחר פרוץ המלחמה. מדובר בכשל מדיניות. מדיניות עבודה אקטיבית איננה מותרות לשעת שגרה, אלא מנגנון חיוני לשיקום חברתי וכלכלי. תפקידה לצמצם פערים, לחזק את האוכלוסיות שנפגעו ולתמוך בהתאוששות של הפרטים, היישובים והמשק כולו.



המסמך מתאר את התהליך שהובילו נשים שהתמודדו עם עקירה מביתן בעקבות טבח ה-7.10.23 והמלחמה בעקבותיו.

נתוני המאקרו מאז פרוץ המלחמה מעידים על ההשלכות הכלכליות הכבדות של התוספות התקציביות בגין המלחמה. נתוני ההוצאה על ביטחון המוצגים במסמך משקפים את היקף ההשקעה חסרת התקדים בתקציב הביטחון, לצד זאת, היעדר מסגרת תקציבית סדורה לתחומי השיקום האזרחי מקשה על קביעת סדרי עדיפויות ועל הקצאת משאבים יעילה לאורך זמן.