תקציב 2024 אינו מביא איתו בשורה לבריאות של אזרחי ואזרחיות ישראל. אמנם בגרסתו הראשונה הפגיעה בבריאות הייתה משמעותית יותר, ושר הבריאות ומנכ"ל המשרד הצליחו לצמצם פגיעה זו, אך עדיין מדובר בתקציב שרע לבריאות.

ראשית, תקציב 2024 כולל – לצד הרחבה מבורכת ומתבקשת של תקציבי בריאות הנפש – תשלום של 35 ₪ על כל ביקור בתחום בריאות הנפש. משמעות הצעד, פגיעה של ממש בנגישות לשרותי בריאות הנפש של השכבות בעלות הכנסות נמוכות. אמנם מקבלי קצבאות ותשושי נפש מוכרים יהיו פטורים מתשלום אגרת שרות זו, אך הספרות המחקרית מעידה באופן ברור שרבים מאלה הזכאים לפטורים מסוג זה אינם מנצלים אותו. זאת בשל סיבות רבות: פחד מסטיגמה, חוסר ידע, קושי להתמודד עם המכשולים הבירוקרטיים על מנת לממש את הפטור. התוצאה ברורה, מכשול משמעותי לקבלת שרותי בריאות הנפש, בתקופה בה שרותים אלה נחוצים מאוד.

הנקודה השנייה היא קיצוץ של מעל מאה מיליון שקל בתקציב המטה של משרד הבריאות. הממשלה ופקידי האוצר יטענו שמדובר בהתייעלות, בהפחתת בירוקרטיה. האמת היא אחרת. מדובר בקיצוץ במגוון תפקידים שמבצע המשרד: פיקוח על קופות החולים, פיקוח על תרופות ועל בריאות הנפש, בריאות הציבור וחינוך לבריאות. להבדיל ממשרדים רבים מיותרים שייסדה ממשלה זו, משרד הבריאות הוא משרד חיוני. אין בו "שומנים", וקיצוץ בתקציבו יתורגם בפגיעה בבריאות של כולנו.

הנקודה השלישית היא ביטול 93 תקנים ממשרד הבריאות כי הם אינם מאוישים. הממשלה ומשרד האוצר אינם בודקים האם מדובר בתקנים נחוצים, אלא קובעים שאם אינם מאוישים, אז יש לבטלם. האוצר פועל כאן בשיטת "הרצחת וגם ירשת", שכן הסיבה המרכזית לכך שתקנים אלה אינם מאוישים היא שלא ניתן למצוא מי שיהיה מוכן לעבוד תמורת השכר הנמוך שמוצע למי מאייש תקנים אלה. שיטת הממשלה והאוצר פועלת כך: תקציב נמוך מלכתחילה שמשלם שכר נמוך על עבודה שדורשת ידע ואחריות מביא לכך שלא ניתן לאייש 93 תקנים; ואז משרד האוצר מציע לבטל את התקנים כי ממילא אי אפשר לאייש אותם. הדבר הנכון לעשות הוא לבדוק עניינית האם התקנים האלה נחוצים, האם הם מיועדים למלא תפקיד משמעותי. אם התשובה חיובית, צריך לתקצב אותם כך שניתן יהיה לגייס א.נשים מתאימים. רק אם התשובה לנחיצותם של אותם תקנים שלילית, יש לבטלם.

הנקודה הרביעית קשורה לעתידן של טיפות החלב שמופעלות על ידי המדינה. הממשלה ומשרד האוצר מעוניינים לקצץ בתקציב של לשכות הבריאות. לשם כך התקציב קובע שתוקם וועדה שתדון בטיפות החלב. נוסח עמום זה רומז לרצון להפריט את טיפות החלב, כפי שנעשה בעבר עם שרות הבריאות לתלמיד, כעוד דרך לקצץ בתקציב המדינה על חשבון הבריאות.

הנקודה החמישית אינה קשורה ישירות לשרותי הבריאות, אלא לתנאים החברתיים המגדירים בריאות. תקציב 2024 כולל קיצוץ של 15% בכספים שמיועדים להפחית את הפערים התקציביים בין האזרחים היהודים והערבים. משמעות הקיצוץ, פגיעה בתנאים החברתיים המגדירים בריאות. מאז קום המדינה, מדדי הבריאות של האזרחים הערבים פחות טובים מאלה של האזרחים היהודים, כתוצאה של עשורים של הדרה. הפער בתנאים בחברתיים המגדירים בריאות הוא סיבה מרכזית של הבדלים אלה. הקיצוץ בכספים המיועדים לאזרחים הערבים, קיצוץ גבוה בהרבה מהקיצוץ הרוחבי של 5%, יתורגם לכן לפגיעה בבריאותם.

הצורך להתמודד עם מחיר המלחמה אינו סיבה לפגיעה בבריאות של האזרחים. כפי שטענו במרכז אדוה, יש דרכים התמודדות אחרות, והשאלה היא מי יישא בעלות המלחמה. מיסוי העושר, הכנסת מדרגת מס הכנסה לבעלי.ות ההכנסות המאוד גבוהות, מס ירושה והגדלת החוב הלאומי למספר שנים הן דרכים צודקות ונכונות יותר.