מאמר

השפעת הקיצוץ בתכנית החומש על צעירים חסרי מעש בחברה הערבית ועל החברה הישראלית כולה

השיעור הגבוה של צעירים חסרי מעש בחברה הערבית מציב אתגרים משמעותיים למדינה, לרבות סכנת התרחבות מעגל האלימות. קיצוצים בתקציבים המיועדים לטפל בבעיה מחמירים את המצב.

לפרסומים נוספים בנושא

בשנים האחרונות, השתלבותם של צעירים ערבים בחברה ובשוק העבודה הישראלים זוכה לתשומת לב לאומית. תוכנית החומש של הממשלה (2021-2026), שבבסיסה החלטה 550, נועדה לצמצם פערים ולהגביר את המעורבות האזרחית בקרב צעירים ערבים. עם זאת, הקיצוץ התקציבי  הקרב ובא מהווה איום משמעותי על המאמצים הללו, ועלול להחמיר את  הבעיה החמורה של צעירים בקהילה זו שאינם מעורבים באופן פעיל בחינוך, תעסוקה או הכשרה.

ההשלכות של חוסר פעילות בקרב צעירים מתרחבות מעבר לחיי הפרט אל החברה.  חוסר מעש מוביל לירידה בתחושת המסוגלות, מיומנויות בינאישיות לקויות, בידוד חברתי, דיכאון ועומסים כלכליים על משקי בית. חוסר המעש מנציח פערים, מגביר את רמות העוני ומעמיס על שירותי הרווחה והקהילה.[1] לבסוף, ישנו מתאם בין השיעור הגבוה של חוסר מעש בקרב צעירים ערבים לבין שיעורי הפשיעה הגבוהים בקרב קבוצה זו.

לפי דוח מבקר המדינה, ישנו פער מטריד בין חוסר המעש בקרב צעירים יהודים וערבים: 25% מהגברים הערבים הצעירים ו-34% מהצעירות הערביות נכנסים  לקטגוריה של צעירים חסרי מעש, לעומת 14% מהגברים היהודים הצעירים ו-17% מהצעירות היהודיות. לפי דו"ח צעירים ערבים בישראל (2023) כ- 40.5% מהצעירים הערבים בגילאי 18-24 חיים מתחת לקו העוני בהשוואה ל-14.8% בקרב צעירים יהודים בגילאים אלה.[2] מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל חלה ירידה משמעותית בתעסוקה בקרב ערבים, כך ששיעור העוני בקרב הצעירים הערבים צפוי עוד לעלות.

קשיים כלכליים שחווים צעירים חסרי מעש מובילים לא פעם למעורבותם בפעילות פלילית. 48.6% מכלל התיקים הפליליים שנפתחו נגד בני 18-24 במדינה קשורים לצעירים ערבים,[3] הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה הכללית בשכבת גיל זו (30%).[4] במקרים חמורים המעורבות הפלילית עלולה להתדרדר לכדי קשר עם ארגוני פשע או טרור.

כדי להילחם בסוגיות דוחקות אלו, ייעדה הממשלה 1.4 מיליארד ₪ ליוזמות המכוונות להזדמנויות תעסוקה לצעירים ערבים, תוך התמקדות בפיתוח מיומנויות מקצועיות, שיפור מיומנות השפה ושילוב בשוק העבודה. תוכנית זו ממלאת תפקיד מרכזי בטיפול בבעיית הנוער חסר המעש, ובהמשך צפויה להפחית את הסיכון מפני התדרדרותם לפשע ואלימות.

הממשלה עומדת כעת בפני רגע מכריע במחויבותה לקהילה הערבית ולחברה הישראלית כולה. קיצוץ בתקציב לתוכנית החומש – בוודאי קיצוץ  משמעותי של 15%, כפי שהממשלה מבקשת לקדם בהצעת התקציב המתוקן לשנת 2024 – עלול לבטל את ההתקדמות שהושגה עד כה ולהחריף את רמות האלימות בחברה הערבית.

מקורות:

[1] מיעארי וחאג' יחיא, חוסר מעש בקרב צעירים ערבים בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה (2017).