המשבר הפוקד את מדינת ישראל עלול להביא להגדלת אי השוויון הגבוה ממילא, מכיוון שהמשבר איננו פוגע בכולם.ן בצורה דומה. גם הפעם כדאי להיבנות מהמשבר באמצעות מנגנוני הפעלה של שוק העבודה הישראלי, ובפרט בנייה מחודשת של מערך ההכשרה המקצועית תוך הרחבת התקצוב ממשלתי. ללא צעדים אלו, המשק ייוותר מאחור, וגרוע מזאת – רבים האזרחים והאזרחיות שיתקשו למצוא את מקומם מחדש בשוק העבודה.
המשבר הפוקד את מדינת ישראל עלול להביא להגדלת אי השוויון הגבוה ממילא, מכיוון שהמשבר איננו פוגע בכולם.ן בצורה דומה. יישובי הנגב המערבי וקו העימות בצפון, כלומר האזורים שתושביהם פונו, נפגעו מבחינה תעסוקתית יותר ממקומות אחרים, דבר המשתקף בנתונים שונים מאז ה-7.10.23. נשאלת השאלה: כיצד משיבים אזור שלם – שלא לומר את רוב המדינה – למסלול של צמיחה והפעלה מחודשת של המשק?
המדינה יכולה לנקוט בכיווני פעולה רבים – החל מפיצוי ישיר ועקיף, עבור בבנייה מחודשת של יישובים ואמצעי ייצור – וכלה במה שמכונה מדיניות פעילה בשוק העבודה הכוללת הכשרה מקצועית, ותמיכה בכניסת אוכלוסיות מודרות באמצעות הכשרה לשוק העבודה.[1] לצורך כך – כפי שניווכח מיד, יש לערוך שינוי עומק בתקציב המיועד ל-2024 ואילך.
בישראל, ההשקעה הממשלתית במדיניות עבודה נמוכה יחסית למדינות ה-OECD. בשנת 2021, ההוצאה הציבורית על מדיניות פעילה בשוק העבודה עמדה על 0.13% מהתמ"ג, לעומת ממוצע של 0.63% במדינות ה-OECD. בתקצוב מדיניות פעילה מדינת ישראל שנייה רק לארה"ב מהתחתית.
אחת הדרכים האפשריות למדיניות פעילה[2] היא השקעה ממשלתית בלמידה לאורך החיים – LIFELONG LEARNING, ובקיצור LLL. 'הכשרה מקצועית' היא ענף אחד בתוך העולם של LLL, ולצד האפיק האקדמי – המשמעותי ביותר. הוא חשוב במיוחד עבור מי שמצוי.ה בעשירוני ההכנסה הנמוכים וסיכוייו.ה להגיע למסלול אקדמי נמוכים יחסית.[3]
בין השנים 2022-2014 תקציב האגף להכשרה מקצועית עלה ב-66%: מ-781.5 מיליון ₪ לערך ב-2014 ועד לשיא שנרשם בשנת 2022 – 1.29 מיליארד ₪ (במחירי 2023). העלייה בשנים האחרונות מיוחסת לתוספת משמעותית שניתנה בגין היציאה ממשבר הקורונה בשנים 2022-2021. ניתן לראות עלייה של 20% בתקציב: מ-1.08 מיליארד ₪ ב-2020 ל-1.16 מיליארד ₪ בשנת 2021, ול-1.29 מיליארד ₪ בשנת 2022. לעומת זאת, תקציב האגף להכשרה מקצועית שאושר בתקציב המדינה לשנים 2023 – 2024 יהיה נמוך וצפוי לעמוד על 1.12 מיליארד ₪ ו-1.14 מיליארד ₪ לערך, מדובר בירידה של 13% מהתקציב שנרשם בשנת 2022 והוא יהיה דומה לתקציב שנקבע ב-2019.[4]
משבר הקורונה יצר אם כן הזדמנות ליישום רפורמה בהכשרה המקצועית המתוקצבת, באמצעות סעיפים תקציביים חדשים וייעודיים. לנוכח השיעור הגבוה של הבלתי מועסקים שנגרם בגין מגפת הקורונה, החליטה הממשלה על מתן תמריצים שתכליתם לעודד מדיניות פעילה בשוק העבודה, ובהם הקצאת תקציבים משמעותיים להכשרה באמצעות מעסיקים ובמקום העבודה. אך בתקציב שאושר במאי 2023 – עוד טרם המלחמה – סך התקציב לסעיפים אלו ירד ב-67% לעומת תקציב 2022.
בתקציב 2024 ואילך מומלץ לגבש מנגנוני הפעלה של שוק העבודה הישראלי, ובפרט בנייה מחודשת של מערך ההכשרה המקצועית תוך הרחבת התקצוב הממשלתי. ללא צעדים אלו, רבים האזרחים והאזרחיות שיתקשו למצוא את מקומם מחדש בשוק העבודה, בעיקר מי שגורלן לא שפר עוד קודם.
