הביטוי שחוזר על עצמו בדברי השורדים והשורדות הוא 'הופקרנו'. ולהפקרה הזו יש גורמים אינספור, אך באופן כללי היא נכללת תחת הכותר של נסיגת המדינה [=ליברליזציה] – מרבות ממחויבויותיה המסורתיות, הפעם גם מהקניית ביטחון קיומי לאזרחיה ויישוביהם. נראה זאת בניתוח תקציבים ייעודיים ל'עוטף עזה', 2014 – 2024.

ניתוח נתוני התקציב שערכנו מתייחס לרשויות שנכללו באופן קבוע בהגדרת 'עוטף עזה', והמקבלות בגין הגדרה זו תוספות לתקציבן, בין השאר דרך משרד הפנים. מדובר בעיר שדרות, והמועצות האזוריות שער הנגב, אשכול, חוף אשקלון ושדות נגב.

עיון בתקציב המדינה שאושר לשנים 2024-2023 הוא תזכורת כואבת ומהדהדת כי יישובי 'עוטף עזה' הופקרו. סך התקצוב הממשלתי שאושר ליישובי ה'עוטף', יעמוד בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024, על 99 מיליון ₪, והוא נמוך משמעותית מתקציבי הביצוע של השנים הקודמות. לשם השוואה, בשנים 2021 ו-2022 תקציבים אלו עמדו על 140.5 מיליון ש"ח ו-137.8 מיליון ש"ח.

ניתוח התקציב שהועבר לחיזוק יישובי ה'עוטף' הופך משמעותי יותר כאשר מחלקים את סך התקציבים בסך האוכלוסייה, ובמילים אחרות, כאשר בוחנים את רמת התקצוב לתושב. בין השנים 2022-2014 התקצוב הממשלתי לתושב נשאר כמעט זהה: 1,579 ₪  לתושב בתחילת התקופה ו-1,557 ₪  לתושב בסופה. נזכיר כי לאחר "צוק איתן" היו ארבעה סבבי לחימה, עם השנים התקציב נשחק.

מהנתונים עולה כי אזור 'עוטף עזה' התגבש בעקבות ראשית הירי הרקטי לפני 20 שנה בדיוק, ובתקציב האחרון הופקר – התקציב לתושב שאושר לשנים 2023 ו-2024 נמוך ב-31% מזה שנקבע בשנת 2022. כך, המדינה הסירה את שמיכתה המתקצרת אפילו מהחלק בנגב המערבי שקיבל הטבות – 'עוטף עזה'.