נתוני המאקרו מאז פרוץ המלחמה מעידים על ההשלכות הכלכליות הכבדות של התוספות התקציביות בגין המלחמה. נתוני ההוצאה על ביטחון המוצגים במסמך משקפים את היקף ההשקעה חסרת התקדים בתקציב הביטחון, לצד זאת, היעדר מסגרת תקציבית סדורה לתחומי השיקום האזרחי מקשה על קביעת סדרי עדיפויות ועל הקצאת משאבים יעילה לאורך זמן.

הסבל האנושי שהמלחמה הנוכחית יצרה הוא ללא תקדים במערכות של מדינת ישראל. מה שנדרש עתה, אם כן, הוא תקציב חברתי-כלכלי שיעמיד את המשק על רגליו. אלא שהצעת התקציב לשנת 2025 מבטיחה לנו הרבה "שנים שחורות". הרבה שנים ללא סדר יום חברתי.

בעידן של מלחמות מתמשכות, תקציב הביטחון הגבוה של ישראל מקבל עדיפות עליונה שנה אחר שנה, מצמצם את המשאבים לשירותים החברתיים ומרחיק את המדינה מסטנדרטים של ה-OECD. ללא שינוי, ישראל עלולה להתרחק עוד יותר מהשקעה חברתית ראויה.

הוויכוח על הכספים לחרדים הרעיד את הזירה הפוליטית, אך הגידול חסר הגבולות בתקציב הביטחון עובר כמעט מתחת לרדאר. וגידול כזה משמעו פגיעה בשירותים החברתיים, דווקא כאשר המלחמה מייצרת מדי יום צרכים חדשים רבים.

כמו בנושא המדיני, גם תקציב המדינה לשנת 2024 לא מספק תוכנית אמינה ליום שאחרי המלחמה, גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה חברתית

מהנתונים עולה כי המדינה הסירה את שמיכתה המתקצרת ואזור 'עוטף עזה' הופקר. התקציב לתושב שאושר לשנים 2023 ו-2024 נמוך ב-31% מזה שנקבע בשנת 2022

הקמת המכשול בעזה הביאה החלטה על צמצום התקצוב של מרכיבי הביטחון ביישובים שהוגדרו 'עוטף עזה', לפי ההנחה כי המכשול מפחית מהסכנה ביישובים הקדמיים וסמוכי-הגדר בנגב המערבי

תקציב המדינה שאושר לא מזמן בכנסת, ממשיך מגמה ארוכת שנים של הוצאה גבוהה עבור הביטחון והכנסה נמוכה ממיסוי

השירותים הציבוריים בישראל ממומנים ברמה נמוכה מן המקובל בארצות אליהן רוצה ישראל להידמות. במהלך שנת 2022 ההוצאה הציבורית במרבית מדינות ה-OECD הצטמצמה, אך הרמה נותרה עדיין גבוהה מזו ששררה ערב התפרצות הקורונה. בישראל, צמצום ההוצאה היה חד יותר, וההוצאה ביחס לתוצר ירדה אף אל מתחת לרמתה לפני הקורונה

ניתוח תקציב המדינה לשנים 2022-2021 מראה כי ב-2022 תחזור הממשלה למדיניות תקציבית קפוצת יד, שהיתה אחראית בין השאר לכך שמגפת הקורונה חשפה מערכת בריאות ציבורית מורעבת