ד"ר מירי אנדבלד-סבג בתוכנית "פותחים שוק" על התכווצות מעמד הביניים בישראל
לצפייה
כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.
ד"ר אלינה רוזנפלד וד"ר יעל פרואקטור בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, מציגות את החסמים המבניים, התרבותיים והכלכליים שמעמיקים את הפערים המגדריים ומשפיעים על התעסוקה, ההכנסה והפנסיה של נשים בישראל.
צפו בהקלטת וובינר שהתקיים בתאריך 10/11/2025 להשקת מחקר של מרכז אדוה ביוזמת נעמת
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
כתבתה של הדר גיל-עד בחדשות 13, 19.2.2026
ד"ר יעל פרואקטור, מקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בועדת הפנים והגנת הסביבה בהצעת "חוק הדיור הציבורי – זכויות רכישה" שתאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהן הם מתגוררים.
וובינר בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל בשיתוף חיים וסביבה, פורום האקלים הישראלי וא.ס.ף- ארגון סיוע לפליטים בישראל שהתקיים ב-16.10.2025. הוובינר עסק בסוגיית אי־הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל, והציע מבט חברתי, בריאותי, משפטי וכלכלי.
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
כמו בשירו של ברטולד ברכט, גם כאן אפשר לשאול: מה תהיה תרומתה של האימפריה לקריית גת ובעצם לישראל כולה? מה תהיה תרומתה לביטחון ולפיתוח? מי ייהנו מן הפיתוח יותר, המקומיים או האורחים? היכן ישוכנו האורחים, היכן ילמדו הילדים, מי יוזמן להקים את השירותים? ומי יקבל את השכר הגבוה?
תקציב המדינה הוא הביטוי המעשי העיקרי של מדינת הרווחה. מכאן שהעובדה שאין דנים עדיין בתקציב המדינה לשנת 2026 צריכה להדאיג אותנו מאוד. העובדה שהצעת התקציב עדיין לא הוגשה, גם היא צריכה להדאיג אותנו, שכן היא מלמדת על סכנה היסטורית של חזרה אל עידן המלכות.
ההשפעה של סדר היום הלחימתי על החברה הישראלית היא עמוקה ורחבת היקף. היא לא רק מעצבת את סדר העדיפויות הלאומי ומסיטה משאבים מתחומים חיוניים, אלא גם מחלחלת לתודעה הציבורית ומשפיעה על תפיסת המציאות. החברה הישראלית, המצויה תחת איום מתמיד, מפתחת חוסן ויכולת הסתגלות גבוהים, אך במקביל עלולה לפתח תלות מסוימת במצב החירום הביטחוני. תלות זו עלולה להקהות את הביקורת הציבורית על מדיניות הלחימה ולהקשות על קידום פתרונות מדיניים לסכסוכים.
נתוני המאקרו מאז פרוץ המלחמה מעידים על ההשלכות הכלכליות הכבדות של התוספות התקציביות בגין המלחמה. נתוני ההוצאה על ביטחון המוצגים במסמך משקפים את היקף ההשקעה חסרת התקדים בתקציב הביטחון, לצד זאת, היעדר מסגרת תקציבית סדורה לתחומי השיקום האזרחי מקשה על קביעת סדרי עדיפויות ועל הקצאת משאבים יעילה לאורך זמן.
הסבל האנושי שהמלחמה הנוכחית יצרה הוא ללא תקדים במערכות של מדינת ישראל. מה שנדרש עתה, אם כן, הוא תקציב חברתי-כלכלי שיעמיד את המשק על רגליו. אלא שהצעת התקציב לשנת 2025 מבטיחה לנו הרבה "שנים שחורות". הרבה שנים ללא סדר יום חברתי.
בעידן של מלחמות מתמשכות, תקציב הביטחון הגבוה של ישראל מקבל עדיפות עליונה שנה אחר שנה, מצמצם את המשאבים לשירותים החברתיים ומרחיק את המדינה מסטנדרטים של ה-OECD. ללא שינוי, ישראל עלולה להתרחק עוד יותר מהשקעה חברתית ראויה.
הוויכוח על הכספים לחרדים הרעיד את הזירה הפוליטית, אך הגידול חסר הגבולות בתקציב הביטחון עובר כמעט מתחת לרדאר. וגידול כזה משמעו פגיעה בשירותים החברתיים, דווקא כאשר המלחמה מייצרת מדי יום צרכים חדשים רבים.
כמו בנושא המדיני, גם תקציב המדינה לשנת 2024 לא מספק תוכנית אמינה ליום שאחרי המלחמה, גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה חברתית
מהנתונים עולה כי המדינה הסירה את שמיכתה המתקצרת ואזור 'עוטף עזה' הופקר. התקציב לתושב שאושר לשנים 2023 ו-2024 נמוך ב-31% מזה שנקבע בשנת 2022
הקמת המכשול בעזה הביאה החלטה על צמצום התקצוב של מרכיבי הביטחון ביישובים שהוגדרו 'עוטף עזה', לפי ההנחה כי המכשול מפחית מהסכנה ביישובים הקדמיים וסמוכי-הגדר בנגב המערבי
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: