בין השנים 2019-2015 גדל תקציב המדינה הרגיל במתינות, מ-313.0 מיליארד ₪ ל-373.5 מיליארד ₪. ואז, בעקבות מגיפת הקורונה ב 2020- הוא קפץ ל-451.6 מיליארד ₪, קפיצה של 21% לעומת שנת 2019. התקציב לשנת 2021 היה דומה לזה של שנת 2020 – 445.8 מיליארד ₪. בדור האחרון אין תקדים לקפיצה שכזאת. ואז, התקציב שאושר לשנת 2022 ביצע מעין סיבוב פרסה והיה נמוך ב 12%- מזה של שנת 2021.

הצעת התקציב לשנים 2024-2023 מחזירה את התקציב הרגיל לרמה שנקבעה בשנות מגיפת הקורונה: 431.2 מיליארד ₪ ו-445.8 מיליארד ₪, בהתאמה. מן הראוי לציין כי בשנת 2022 נרשם עודף תקציבי של 9.8 מיליארד ₪, שהם 0.6% מהתוצר. זו השנה הראשונה בה נרשם עודף תקציבי מאז שנת 1987.

בעקבות מגיפת הקורונה, תקציב השירותים החברתיים הגיע לשיא בשנים 2022-2021. הגידול המשמעותי ביותר נרשם בתקציב משרד הבריאות, שעלה ב-33%, ובתקציב הביטוח הלאומי, שעלה ב-42%. ואז, ב-2022 תקציב השירותים החברתיים שב והתכווץ לממדים של טרום הקורונה ועמד על 189.5 מיליארד ₪. הצעת התקציב לשנים 2024-2023 מחזירה את תקציב השירותים החברתיים לרמה שנקבעה בשנת 2021. עיקר התוספות הן למשרד החינוך, הבריאות והביטוח הלאומי.

השירותים הציבוריים בישראל ממומנים ברמה נמוכה מן המקובל בארצות אליהן רוצה ישראל להידמות. בשנת 2021, בשיא מגיפת הקורונה ההוצאה ביחס לתוצר על שירותים חברתיים בישראל עמדה על 18.3% לעומת 21.1% בארצות ה-OECD.

במהלך שנת 2022 ההוצאה הציבורית במרבית מדינות ה-OECD הצטמצמה, אך הרמה נותרה עדיין גבוהה מזו ששררה ערב התפרצות הקורונה, בין היתר עקב תמיכות ממשלתיות בגין משבר האנרגיה באירופה עקב פלישת רוסיה לאוקראינה. בישראל, צמצום ההוצאה היה חד יותר, וההוצאה ביחס לתוצר ירדה אף אל מתחת לרמתה לפני הקורונה. ההוצאה הציבורית בישראל בשנה זו עמדה על 37.8% מהתוצר לעומת 42.6% בממוצע במדינות המפותחות.

לכל המסמכים בסדרה לניתוח תקציב המדינה:

תקציב הבינוי והשיכון 2024-2023: השקעות המדינה בדיור נמוכות, הכנסות המדינה מנדל"ן גבוהות

תקציב שירותי בריאות הנפש 2024-2023: פער כביר בין הצורך לשירותים

מבט מגדרי על תקציב המדינה וחוק ההסדרים 2024-2023

תקציב משרד הבריאות 2024-2023: מערכת הבריאות הציבורית זקוקה ל"תוספת חמצן"

תקציב פיתוח התחבורה 2024-2023: חזרה להגדלת הגירעון התשתיתי