נתוני המאקרו מאז פרוץ המלחמה מעידים על ההשלכות הכלכליות הכבדות של התוספות התקציביות בגין המלחמה. נתוני ההוצאה על ביטחון המוצגים במסמך משקפים את היקף ההשקעה חסרת התקדים בתקציב הביטחון, לצד זאת, היעדר מסגרת תקציבית סדורה לתחומי השיקום האזרחי מקשה על קביעת סדרי עדיפויות ועל הקצאת משאבים יעילה לאורך זמן.
השפעות מלחמת ה-7 באוקטובר חרגו מהממד הביטחוני והטביעו חותם עמוק על המרקם החברתי, הכלכלי והנפשי של הציבור. היקף המלחמה הנוכחית מחייב היערכות שונה – לא רק מענה צבאי אלא מדיניות התאוששות אזרחית מגובשת שתספק פתרון ארוך טווח.
חרף מציאות זו, ההתנהלות התקציבית ממשיכה להתבסס על צעדים נקודתיים והארכות שעה, ללא מסגרת תכנון סדורה. היעדר תוכנית כלכלית מוסדרת מעמיק את חוסר הוודאות, פוגע בהתאוששות האזרחית ומכביד על יציבות החברה והמשק.
תקציב 2025 טרם אושר במלואו ועבר רק קריאה ראשונה, מצב היוצר אי ודאות תקציבית המקשה על תהליכי השיקום. הכספים שיועדו להתמודדות עם השלכות המלחמה אינם מוזרמים במלואם, והרשויות המקומיות בצפון ובדרום, שתושביהן פונו ונדרשים להשתקם, מתקשות לגבש תוכניות פעולה ולהוציאן לפועל. מילואימניקים.ות ובני.ות משפחותיהם שחזרו להתמודד עם אובדן הכנסה ואי ודאות כלכלית, עסקים הנמצאים בסיכון ותשתיות הדורשות שיקום – כולם ניצבים בפני מציאות מורכבת, בעוד המענה התקציבי נותר חלקי וללא מתווה ברור.
שיקום החברה והכלכלה מחייב יעד מדיני מקיף. על הממשלה לגבש תוכנית רב-שנתית עם מסגרת תקציבית יציבה ויעדים כלכליים וחברתיים ברורים, שיבטיחו את חוסנה של החברה הישראלית ויתמודדו עם השלכות המלחמה.
