למרות המלצות חוזרות ונשנות של גורמי מקצוע מתחום הרווחה וארגוני חברה אזרחית מתחום המגדר, משנת 2001 ועד היום לא נאספו באופן שיטתי נתונים רשמיים על תופעת האלימות נגד נשים בכלל ובתוך המשפחה בפרט, ומידע על היקף הנפגעות מאלימות פיזית, מינית, נפשית או כלכלית נותר חסר. מחקרים מלמדים שרק מיעוט מהנפגעות מדווחות על האלימות שהן חוות, וכך, מידע רשמי חלקי בלבד על נפגעות אלימות מצוי בידי הרשויות.[1] מידע זה אינו אלא קצה הקרחון של התופעה.

נתונים משנת 2021 מלמדים שעשרות אלפי נשים נפגעות אלימות דיווחו על כך למשטרה: 21,936 דיווחו על עבירות נגד גופן, 21,972 דיווחו על איומים, ו-5,444 נשים דיווחו על עבירות מין[2]. באותה השנה היו 13,106 מטופלים.ות במרכזים למניעה ולטיפול באלימות במשפחה, מהם 66.2% נשים, 11.4% ילדים ו-22.5% גברים. באותה השנה שהו  1,918 נשים, ילדות וילדים במקלטים למשפחות נפגעות אלימות במשפחה.[3] נשים שאינן מצליחות לצאת ממערכות יחסים אלימות ולקבל הגנה ראויה מהרשויות משלמות בחייהן: בשנים האחרונות נרצחו מדי שנה כ-25 נשים בישראל, כמחציתן על ידי בני זוגן.[4] קובעי מדיניות הרחבת  תפוצת הנשק בחרו, למרבה הצער, להתעלם מנתונים אלה.

חלוקת נשקים והסכנה כלפי נשים: המלצות מדיניות למזעור נזקים

הכנסת נשק חם אל תוך הבית עלולה להעמיק את דפוסי האלימות כלפי נשים, ובוודאי את תחושת האיום שחוות נשים הסובלות מאלימות על גווניה. ככל שלממשלה אין כוונה לסגת מהמדיניות המסוכנת של חלוקה המונית של כלי נשק, עליה לכל הפחות לפעול על מנת למזער את הסכנה שצפונה בה. לכן, יש לפעול ללא דיחוי ליישום של המלצות דוח הוועדה לביקורת הליך קבלת רישיון לכלי ירייה משנת 2019 (ועדת רונן), ולהעמיק קשב לטיעונים שהועלו על ידי ארגוני נשים וארגוני חברה אזרחית ובראשם קואליציית "האקדח על שולחן המטבח". בין היתר נדרשים הצעדים הבאים:

1. קבלת אישור מוקדם ממשרד הרווחה ומהביטוח הלאומי בטרם מתן רישיון לנשיאת נשק (לצד דרישת האישור מרופא המשפחה). למשרד הרווחה מידע על אלימות במשפחה וכן על א.נשים שסובלים מהתמכרויות, ועל אנשים שעלולים להוות סיכון לעצמם או לסביבתם. למוסד לביטוח לאומי מידע חיוני לבחינת כשירותו הנפשית של מבקש הרישיון. מעורבות גופים אלה בתהליך בחינת הבקשות לקבלת רישיון לנשיאת נשק קריטית להגנה על נשים שמתמודדות עם אלימות במשפחה ולמניעת מקרים של אובדנות או תקיפה בנסיבות של התמודדות עם משבר נפשי.^[5]
2. יצירת מנגנוני פיקוח ובקרה שיכללו את אכיפת החובה להתקין כספת. כיום, חטיבת הפיקוח והאכיפה של האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה לא מבצעת כלל פיקוח על בעלי רישיון פרטי.^[6] היעדר מנגנוני בקרה ופיקוח אחר נושאי נשק קטלני מסכנים את ביטחון הציבור ואת שלומן של נשים בפרט. בכלל זה, נכון להיום לא נאכפת החובה להתקין כספת. נשק שלא מאוחסן כנדרש בכספת מסכן את ביטחונם של ילדים במשק הבית, ומעלה את הסיכון לגניבות נשקים – גניבות שמגבירות הפשיעה וההרג בחברה הערבית^[7] ומגבילות את חופש התנועה של נשים ביישובים מוכי פשיעה שחוששות מאירועי ירי.
3. בחינת ההשלכות שיש למגמת ההתחמשות בטווח המיידי, הבינוני והארוך, במקביל לאיסוף ופרסום נתונים באופן שיטתי. מחקרים ממדינות אחרות בעולם מצאו קשר מובהק בין שיעור הנשק במדינה לבין שיעור המוות האלים כתוצאה ממעשה פלילי^[8]. מחקרים מארה"ב – בה שיעור הנשק לנפש הוא הגבוה ביותר בין המדינות המפותחות – מצאו כי רצח נשים על ידי בני זוג נעשה במרבית המקרים באמצעות נשק[9]. לאור ממצאים אלה ואחרים, ולנוכח ממדי הגידול במעגל נושאי הנשק הפרטי במסגרת התקנות החדשות^[10] – יש להקים ולתקצב מנגנוני מעקב ובקרה אחר ההשלכות הכרוכות בהתחמשות המואצת בישראל. בכלל זה יש לעקוב אחר הפגיעה בנשים במרחב הביתי, זליגת נשק לארגוני פשיעה, אירועי עבריינות, תאונות נשק, התאבדויות, אירועי רצח בכלל, ורצח נשים בפרט.
4. שלילת רישיונות. פעילות הפיקוח שעורכת הכנסת בימים אלה אחר מדיניות חלוקת הנשק, באמצעות דיונים תכופים בוועדות הכנסת, מציפה פגמים וליקויים רבים בהליך בחינת הבקשות לנשיאת נשק באופן שמסכן את שלומם של מקבלי הרישיון בעצמם, את שלומן של נשים ואת שלום הציבור. בדיון מיום 29.11.23 בוועדה לענייני ביקורת המדינה[11] נחשף כי רבים ממבקשי הרישיון לא עברו ראיונות פרונטליים וכן כי חלק מרישיונות הנשק החדשים ניתנו על ידי א.נשים שלא הוסמכו לכך. יש לבטל רישיונות שניתנו תוך חריגה מדרישות החוק.
5. איסוף נשקים. נוכח התקופה הביטחונית הרגישה במיוחד בה אנו שרויים מאז ה- 7.10, בתקופה קצרה, כ-270 אלף בקשות לנשיאת נשק הוגשו ועשרות אלפי רישיונות כבר הונפקו. הצפת המרחב בנשק עלולה להישאר עימנו גם ביום שאחרי המלחמה. על מנת למנוע זאת, יש לקבוע יעד של איסוף נשקים עם תום המלחמה.
6. צמצום תופעת האלימות במשפחה. במקביל להטמעת שינוי במדיניות הביטחון ביחס לכלי ירייה, יש לפעול לצמצום תופעת האלימות נגד נשים, באמצעות הרחבת המענים לחינוך, מניעה וטיפול בנפגעות והרחבת התקצוב בהתאם.

הערות ומקורות

[1] לפי ממצאי סקר ביטחון אישי (נפגעות עבירה), שנערך אחת לשנה ע"י הלמ"ס משנת 2014, רק 39% מהנשים בנות 20 ומעלה שנפגעו מאלימות או איום באלימות דיווחו על כך למשטרה. מתוך: אורי ביינה ואוריה לוי (23.11.2023) נשים נפגעות עבירה – נתונים מתוך סקר ביטחון אישי 2022 לרגל יום המאבק הבין-לאומי למניעת אלימות נגד נשים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [הודעה לתקשורת]

[2] 206 נשים דיווחו על "עבירות נגד אדם". מתוך: ממ"מ (16 בנובמבר 2022) נתונים על אלימות כלפי נשים

[3] משרד הרווחה והביטחון החברתי, אגף מחקר (2022) דוח סטטיסטי לשנת 2021: מקבלי שירות במחלקות לשירותים חברתיים, כוח אדם ומקבלי מגוון מעני המשרד

[4] ממוצע לשנים 2022-2016. נתונים על רצח נשים לא כוללים את מקרי הרצח על רקע פעולות איבה או אירועים ביטחוניים. נתונים לשנים 2019-2016 לקוחים מתוך: ממ"מ (21 בנובמבר 2021) ריכוז נתונים על אלימות במשפחה בדגש על אלימות נגד נשים; נתונים לשנים 2021-2020  ונתונים על רצח נשים בידי בני זוג לקוחים מתוך: ממ"מ (16 בנובמבר 2022) נתונים על אלימות כלפי נשים

[5] להסבר נוסף ר': פניה של איתך-מעכי והאגודה לזכויות האזרח לישראל אבישר – מנהל אגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי מיום 12.11.23 בנושא: הליך רישוי נשק פרטי – דרישות להקשחת התנאים המקדימים

[6] לפי מענה שהתקבל מאת המשרד לביטחון לאומי מיום 26.7.23 במסגרת בקשת חופש מידע. מתוך: פניה של עמותת האקדח על שולחן המטבח ואישה לאישה לישראל אבישר – מנהל אגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי מיום 7.11.23 בנושא: דרישה להקמת מערך פיקוח על אזרחים חמושים ברישיון נשק פרטי.

[7]מינואר 2012 ועד יוני 2023 נרצחו 856 גברים ו-143 נשים מהחברה הערבית. מתוך: אסטבן קלור (אוגוסט 2023)  מקרי רצח בחברה הערבית: תמונת מצב כמותנית

[8] מתוך: ניר חסון ויעל פינקלשטיין (24 באוקטובר 2023) מירוץ החימוש: מספר בעלי הנשק בישראל ישולש תוך זמן קצר. הארץ

[9] ר' סדרת נתונים בנושא רצח נשים על ידי בני זוג אינטימיים, שימוש בכלי ירייה לעומת אמצעי רצח אחר, לפי שנים.  אתר יודעת – מרכז ידע נשים ומגדר

[10] גידול צפוי במעגל נושאי הנשק מ-1.6 ל-4.6 מאות אלפי אזרחים. לפי הערכת הפוטנציאל של דובר המשרד לביטחון לאומי. מתוך: Isha L’Isha (November 9, 2023) Fact sheet: The Guns of October: The mass armament of civil spaces in Israel

^[11] ר' דיון בנושא רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם – דוח שנתי 64ג שנערך ביום 29.11.23 בוועדה לענייני ביקורת המדינה