בין כל השינויים הנכללים בתקציב לשנת 2024 שהוגש על רקע המלחמה, הכולל ברובו קיצוצים חריפים בשירותים החברתיים ופגיעה בציבור העובדות והעובדים, נכלל גם סעיף אחד להעלאת המיסוי על הרווחים הגבוהים של הבנקים. למרות שזהו צעד זמני בלבד על רקע מצב החירום, ובמידה ואכן יתממש, מדובר בצעד בכיוון הנכון, שיכול לשמש כסמן לקידום מדיניות תקציבית מרחיבה ומדיניות מיסוי שוויונית יותר, גם בימי שגרה.

במקביל לפגיעה הדרמטית המסתמנת בתקציבי תוכנית החומש לחברה הערבית, מתכננת הממשלה לקצץ גם בתקציביהן של מספר תוכניות רב־שנתיות, שנועדו לחזק ולמנוע את הידרדרותן של רשויות מקומיות ספציפיות.

מדיניות "ישראל מתחמשת" שמוביל השר בן-גביר משתלבת במדיניות נרחבת יותר של הפרטת ההגנה הביטחונית לידי האזרחים. מדיניות זו, כפי שהיא מתנהלת היום – מבלי לקבוע ולתקצב מנגנוני פיקוח ואכיפה אחר מבקשי ונושאי נשק פרטי, ומבלי לקיים בקרה ומעקב אחר השלכותיה – עתידה להעמיק את הפגיעות בנשים בכלל ובנשים הנמצאות במעגל האלימות בפרט

למשבר הדיור השלכות שונות על נשים לעומת גברים, הנובעות מאי־השוויון והפערים הכלכליים המגדריים. לנקודת המבט המגדרית על מדיניות הדיור יש פוטנציאל לקדם צעדים ופתרונות שטרם נלקחו בחשבון על מנת להתמודד עם משבר הדיור ועם השלכותיו על קבוצות שונות

חוק ההסדרים 2023-2024 מציע לעבות באופן ניכר את ההכשרה במסגרת המכללות הטכנולוגיות. אלא שמחקרים קיימים מראים שלהכשרה טכנולוגית תשואה נמוכה יחסית. תוצאתו של המהלך תהיה הסללתן של קבוצות מיעוט לרובד הנמוך בשוק העבודה