פערי השכר בין גברים לנשים בישראל נותרו גבוהים ויציבים בעשור האחרון. שימור הפערים בקרב שכירים מבטיח בתורו את העמקת הפערים המגדריים לאחר גיל פרישה. ההשלכות השליליות של פערים אלו מחייבות צעדים לצמצום אי-השוויון בשכר ובהכנסות מפנסיה.

נייר מדיניות שהוגש לדיון ב-9.12.24 בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בנושא השפעת המלחמה על אנשים החיים בעוני בפריפריה.

דוח של מרכז אדוה ומכון ון ליר בירושלים, בשיתוף קרן פרידריך אברט, מראה שמלחמה, כמו מצבי משבר אחרים, משפיעה באופן שונה על נשים בהשוואה לגברים. עכשיו גם בגרסת מצגת נתונים מקוצרת.

המחקר בחן את דפוסי היוממות (הגעה לעבודה וממנה) של נשים ערביות בין השנים 2015 ל-2022.

מחקר של פורום דו קיום בנגב ומרכז אדוה עוסק באי ביטחון תזונתי בקרב ערבים.ות-בדואים.ות המתגוררים.ות בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, בהמשך למחקר גישוש שנערך בשנת 2023-2022 ולאחר עדכון המחקר בעקבות מלחמת 7.10.23.

תקציב המדינה הנדון בימים אלו, אינו עוסק בשיקום והחלמה. יתר על כן הוא אף מאיים להחמיר את מצבן של אוכלוסיות פגיעות ממילא ובתוך כל של אנשים החיים בעוני, בדגש על נשים. המסמך מתייחס להשלכות של הקפאת מדרגות המס, מענק העבודה וקצבאות הילדים, העלאת דמי הביטוח הלאומי והקיצוץ המתוכנן בשכר העובדים – על נשים בישראל, בדגש על נשים בעלות הכנסה נמוכה.

נשים ערביות אקדמאיות המתגוררות במשולש הן בעלות רמת היוממות הגבוהה ביותר בקרב נשים ערביות, והיא גם עלתה בקצב מהיר יותר בשנים שנבדקו. עם זאת הן עדיין נמצאות הרחק מגברים ערבים. פיתוח תחבורה ציבורית בין עירונית ויישובית ועידוד השכלה לנשים ערביות עשויים לסייע בהגברת התעסוקה והעצמאות של נשים מועסקות ערביות מוחלשות.

הדוח טוען כי מלחמה, כמו מצבי משבר אחרים, משפיעה באופן שונה על נשים בהשוואה לגברים, וקורא לשלב נשים לקובעי המדיניות ולאמץ ראייה מגדרית בתכנון המדיניות ובקבלת ההחלטות על מנת לצמצם את הפגיעה בנשים ולמנוע התרחבות נוספת של פערים מגדריים בישראל. בנוסף, יש להבטיח איסוף ופרסום שיטתי של נתונים מפולחים מגדרית כך שניתן יהיה לזהות מגמות לאורך זמן.

למלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023 השלכות משמעותיות על נשים ערביות בישראל, בהיבטים של ביטחון כלכלי ואישי. לפגיעה בהיבטים אלו השלכות חברתיות וכלכליות רחבות יותר הנוגעות לחוסן המשפחתי והקהילתי, לחברה הערבית בפרט ולחברה הישראלית בכללותה.

מדיניות "ישראל מתחמשת" שמוביל השר בן-גביר משתלבת במדיניות נרחבת יותר של הפרטת ההגנה הביטחונית לידי האזרחים. מדיניות זו, כפי שהיא מתנהלת היום – מבלי לקבוע ולתקצב מנגנוני פיקוח ואכיפה אחר מבקשי ונושאי נשק פרטי, ומבלי לקיים בקרה ומעקב אחר השלכותיה – עתידה להעמיק את הפגיעות בנשים בכלל ובנשים הנמצאות במעגל האלימות בפרט