הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה[1] לאחרונה ניתוח של נתוני הילדים והילדות הניגשים למבחני שלב ב' לאיתור מחוננים ומצטיינים בחינוך היסודי העברי, והמתקבלים מתוכם לכל קטגוריה.[2] נתחיל מהשורה התחתונה: השיוך המעמדי קובע [גם] את סיכויי ילדיכם.ן להיכנס לרשימת המחוננים והמצטיינים.[3]

בפילוח לפי אשכול חברתי-כלכלי של תלמידי.ות בית-הספר[4], עולה כי למרות קיבוצם של ששת האשכולות הנמוכים יחדיו [!], בשנת 2022,  מתוך 2,630 תלמידים ותלמידות שניגשו למבחן האיתור, רק 9.92%  הומלצו למסגרות מחוננים. בנוסף, 25.82%  הומלצו לתוכניות מצטיינים. מאשכולות 10-9, לעומת זאת, ניגשו באותה שנה 7,851 תלמידים.ות למבחני האיתור, 26.02% מהם אותרו לתוכניות מחוננים ו-37.82% אותרו לתוכניות מצטיינים.[5]

גרוע מכך, במהלך השנים שנבדקו (2002 – 2022) מספר התלמידים.ות מאשכול נמוך [6-1] שהומלצו לאחת הקטגוריות ירד ב-11.3%, בעוד שמספר התלמידים.ות באשכול 10-9 זינק ב-95.4%.  אי השוויון נשמר גם לגבי מגדר – בנות ניגשות פחות מבנים לאיתור, אך מתקבלות באחוזים גבוהים יותר. כך גם לגבי מדדים נוספים, כמו רמת ההשכלה של ההורים – ככל שהיא עולה גדל הסיכוי לגשת למבחני האיתור ולעבור אותם בהצלחה.[6]

נתונים אלה באים דווקא על רקע של עלייה דרמטית במספר הניגשים לאבחון לכיתות המחוננים והמצטיינים במערכת הציבורית דוברת העברית, ועלייה משמעותית במומלצים – בעיקר למסגרות המצטיינים. עיון בנתוני הלמ"ס מלמד שהעלייה במספר הניגשים והמאותרים היא תולדה של פיחות בממוצע ארצי (הורדת רף ההכרה ב"מחונן" וב"מצטיין"), להלכה מתוך מדיניות להרחבת שוויון ההזדמנויות בתחום האיתור.[7]

אז מה למדנו לקראת תשפ"ד הבאה עלינו לטובה?

הפרקטיקה בה נקט משרד החינוך למיגור אי השוויון באיתור – מיצוע כלפי מטה של המערכת, אינה משיגה את מטרותיה. יתכן כי חשוב להרחיב את "ההגדרה של טווח האיתור לתלמידים מחוננים" (כמאמר חוזר מנכ"ל משרד החינוך),[8] אך ממצאי הניתוח של הלמ"ס מלמדים כי הרחבת ההגדרה היטיבה בעיקר עם המבוססים, ולא הביאה שוויון הזדמנויות בחינוך, כי אם הרחיקה אותו.

הערות וקישורים:

[1] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 22.08.2023. נבחנים בבחינות לאיתור מחוננים ומצטיינים בחינוך העברי, 2000 – 2022   (cbs.gov.il).

[2] "תלמידים שהשיגו ציון הגבוה מ-1.5% – 3% מהציונים הגבוהים ביותר של סף הקבלה הארצי, מתקבלים לתוכניות המחוננים. תלמידים שהשיגו ציונים בטווח שבין 3% ל-8% מתקבלים לתוכניות המצטיינים." (שם, עמ' 2).  ראו גם: רבינוביץ' מ., 2017. איתור תלמידים מחוננים במערכת החינוך . ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

[3] לפירוט ההנחיות למסגרות המחוננים, אשר התקינה שלהן מבחינת צוות חינוכי ביחס לגודל הכיתה גבוהה ומותאמת לצרכי התלמידים.ות, ראו למשל: משרד החינוך, 2.4.2019. חוזר מנכ"ל  –מסגרות לימוד ייחודיות לתלמידים מחוננים.

[4] "המדד החברתי-כלכלי של תלמידי בתי הספר נועד לאפיין את ההרכב של התלמידים מבחינת השכלת  ההורים, הכנסת ההורים, מספר האחים והמצב המשפחתי של האם. עשירון 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר, ואילו עשירון 10 את הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר." הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 22.08.2023, הערה 7 בעמ' 10.

[5] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 22.08.2023. תרשים 7 – נבחנים בבחינות לאיתור מחוננים ומצטיינים ומתוכם אחוז המומלצים לפי תוכנית ולפי עשירוני מדד חברתי-כלכלי של תלמידי בתי הספר, 2022-2000 .

[6] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 22.08.2023. עמ' 11.

[7] "הציון המנורמל הממוצע בקרב נבחנים שהומלצו לתוכניות למחוננים ירד מ-1.55 בשנת 2000, ל-1.31 בשנת 2022, ובקרב נבחנים שהומלצו לתוכניות למצטיינים – מ-1.04 ל-0.33, בהתאמה." (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 22.08.2023, עמ' 1).

[8] משרד החינוך, 2.4.2019. חוזר מנכ"ל  – מסגרות לימוד ייחודיות לתלמידים מחוננים.