כיום, בזמן המלחמה, חשוב שהממשלה תתייחס גם לאוכלוסיית הנשים שנפגעה מדחיית גיל הפרישה, מעבר לפיצוי שנקבע בחוק. המלחמה היא אירוע חולף, אך השלכות הפיטורים בעקבותיה יישארו עם הנשים הקרובות לגיל הפרישה הרבה אחריה
במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2022-2021 הועלה גיל הפרישה לנשים מגיל 62 ל-65 בתהליך הדרגתי שיימשך 11 שנים עד להשלמתו: ארבעה חודשים בכל שנה בין השנים 2024-2022 ולאחר מכן שלושה חודשים בכל שנה עד לשנת 2032.
מאחר שנשים המשתייכות לחוליות החזקות יותר בשוק העבודה מבחינת משלח ידן ושכרן ממילא ממשיכות לעבוד עד גיל 65 ויותר (66 בממוצע לכלל הנשים בישראל), החיסכון של המדינה ושל קרנות הפנסיה, הכרוך בדחיית גיל הפרישה, הושג על גבן של נשים מוחלשות שמניעת קצבת אזרח ותיק מהן במשך חודשים ושנים פוגעת מהותית ברווחתן ואפשר שגם בבריאותן.
מדובר בנשים שעובדות במקצועות שוחקים ומשתכרות שכר נמוך, ושהן הראשונות להיפלט משוק העבודה במצבי חירום כמו משבר הקורונה והמלחמה הנוכחית. הן גם האחרונות להשתלב בו מחדש בשל גילן, כישוריהן בשוק העבודה, היעדר תשתיות תחבורה המגביל אף הוא את הזדמנויות התעסוקה ולעיתים אף מצב בריאותן.
לפי נתוני שירות התעסוקה, באוקטובר 2023 הצטרפו כ-2562 גברים ו-3598 נשים בגילאי 55-64 למעגל דורשי העבודה. מבין הנשים כחמישית פוטרו מעבודתן. אמנם במרבית קבוצות הגיל מדובר בקפיצה של פי שתיים ויותר לעומת ספטמבר 2023, אולם בעבור נשים הקרובות לגיל הפרישה נתונים אלה קשים במיוחד, והם אף צפויים להחריף בנובמבר ובדצמבר 2023.
לולא העלאת גיל הפרישה האמורה, הנשים שבהן פגעה החקיקה היו זכאיות לקצבת אזרח וותיק, לעיתים בתוספת השלמת הכנסה, ואולי אף פנסיה זעירה.
ההטבות שניתנו בחוק כפיצוי על דחיית גיל הפרישה, כוללות בעיקר הארכת משך תשלום דמי אבטלה ותוספת לקצבת הבטחת הכנסה בגיל העבודה. תוספת של עד 125 ימי אבטלה נוספים בתשלום בדמי אבטלה (הנמוכים ביחס לשכרה הנמוך ממילא), במידה ובכלל קיימת זכאות, היא זמנית. לאחר מיצוי התקופה, ובהינתן הקושי למצוא ולהיקלט בעבודה חדשה, אישה כזו עשויה לרדת ברמת החיים שלה בצורה חדה ואף להיות מחוסרת הכנסה.
אם מדובר באישה שלאחר פיטוריה או לאחר תום הזכאות לדמי אבטלה הפכה למספיק ענייה (ענייה מרודה, ליתר דיוק), היא תיאלץ לחיות מקצבת הבטחת הכנסה אמנם מוגדלת במעט (כ-3000 ₪ לאחר ההטבה), אך עדיין דלה, וכזו המצריכה מהתובעת אותה הליכים ביורוקרטיים מתישים ומתמשכים לצורך מיצוי הזכאות. ואולם סביר שרוב הנשים המבוגרות המפוטרות אינן נהנות ממצב כלכלי טוב, אך גם לא כזה המגיע לסף המחמיר של זכאות להבטחת הכנסה. במקרה כזה כל שנותר להן הוא לספור את הימים והחודשים שנותרו להן כדי לקבל את הקצבה לאזרח וותיק שעד לא מכבר סמכו על כך שתינתן להן עם הגיען לגיל 62, לאחר שנות עבודה רבות ושוחקות.
במסגרת התמיכה לאוכלוסייה בתקופת המלחמה ניתן מענק לבני 67 ויותר. חשוב שהממשלה תתייחס גם לאוכלוסיית הנשים שנפגעה מדחיית גיל הפרישה, מעבר לפיצוי שנקבע בחוק. המלחמה היא אירוע חולף, אך השלכות הפיטורים בעקבותיה יישארו עם הנשים הקרובות לגיל הפרישה הרבה אחריה.