את תזכיר החוק צריך לגרוס, ולהקים תחתיו ועדה עם נציגות בולטת, לכל הפחות, של שורדים.ות ופליטים.ות

מסמך "אומדן ביצוע התקציב" של משרד האוצר מסביר את הירידה בהכנסות המדינה בשנת 2023 בשלושה גורמים: היציאה ממשבר הקורונה; הירידה בהכנסות מנדל"ן, האטה בצריכה הפרטית והתמתנות בפעילות העסקית ובסקטור ההייטק; והשפעת המלחמה על ההכנסות. אלא שתיאור הגורמים חלקי, ואינו מדויק.

ראיון בתוכנית 'מנדי וביתאן', ברדיו כאן מורשת

מתוקף ההסכמים הקואליציוניים ובעקבות לחץ סקטוריאלי של מפלגת הציונית הדתית, הוגדל התקציב של מרכז החוסן ביו"ש בסכום הגבוה ביותר בקרב כלל מרכזי החוסן, יותר מהתקציב הנוסף שהופנה למרכזי החוסן בעוטף עזה, אשקלון ונתיבות. מרכזי החוסן בגליל, ומרכז החוסן לחברה הבדואית בנגב לא קיבלו תוספת תקציבית כלל

מדיניות "ישראל מתחמשת" שמוביל השר בן-גביר משתלבת במדיניות נרחבת יותר של הפרטת ההגנה הביטחונית לידי האזרחים. מדיניות זו, כפי שהיא מתנהלת היום – מבלי לקבוע ולתקצב מנגנוני פיקוח ואכיפה אחר מבקשי ונושאי נשק פרטי, ומבלי לקיים בקרה ומעקב אחר השלכותיה – עתידה להעמיק את הפגיעות בנשים בכלל ובנשים הנמצאות במעגל האלימות בפרט

הקונספציה הכלכלית מבקשת לממן את המלחמה על ידי קיצוצים תקציביים ופגיעה בציבור העובדות והעובדים, במקום לאמץ אלטרנטיבה המבוססת על הגדלת המיסוי על ההון ועל בעלי הכנסות גבוהות, לצד נכונות רבה יותר להגדלת הגרעון והיחס חוב/תוצר

כיום, בזמן המלחמה, חשוב שהממשלה תתייחס גם לאוכלוסיית הנשים שנפגעה מדחיית גיל הפרישה, מעבר לפיצוי שנקבע בחוק. המלחמה היא אירוע חולף, אך השלכות הפיטורים בעקבותיה יישארו עם הנשים הקרובות לגיל הפרישה הרבה אחריה

מדוע החליטה הממשלה להוסיף תקציב למרכזי החוסן ביו"ש בלבד, בעוד שהנתונים על אודות מספר נפגעי החרדה המטופלים במרכזי החוסן ברחבי המדינה הראו שיש לחזק לכאורה דווקא את מרכזי החוסן בדרום?

רמת המיגון של תושבי ישראל מושפעת, בין השאר, גם ממדיניות תכנונית מפלה ומחלוקת משאבים בלתי-שוויונית. מענה מלא וארוך טווח יוכל להתקיים במסגרת של מדיניות כוללת לקידום דיור שוויוני בכל הארץ. מדיניות כזו, שתעוצב שלא על-פי אינטרס הרווח ותכלול השקעה מדינתית ישירה, תהווה חלופה להפקרת המיגון בפרט, והדיור בכלל, לידי 'השוק הפרטי'

בעתות חירום נשים פגיעות יותר לפגיעה בתעסוקתן. כך היה בתקופת הקורונה, אז נשים היו חשופות יותר להוצאה לחל"ת וכן לפיטורין, וכך גם בימים אלה. זאת בעיקר בשל חלוקת העבודה המגדרית בבית, שמתחזקת לנוכח שיבושים או סגירת מסגרות החינוך, ובמיוחד בזמן מלחמה כאשר גברים רבים מגוייסים למילואים