מסמך "אומדן ביצוע התקציב" שפרסם לאחרונה אגף החשב הכללי לסיכום שנת 2023 מלמד ששיעור הכנסות המדינה ממיסים בשנה האחרונה ירד ב- 5.5% בהשוואה לשנה שקדמה לה. עיון בנתונים מלמד, שהירידה החלה הרבה לפני המלחמה, ולמעשה מדי חודש בחודשו (בהשוואה לשנה הקודמת) מאז הושבעה הממשלה הנוכחית בסוף דצמבר 2022.

האומדן מציע כמה הסברים לירידה בהכנסות ממיסים. אך הסבר אחר שהוצע – התייצבות בפעילות המשק בעקבות עליה בפעילותו לאחר הקורונה – אינו נקי מקשיים, שכן עליה גדולה במיוחד בהכנסות ממיסים התרחשה כבר ב- 2021 (במהלך תקופת הקורונה עצמה, ולא לאחריה), ושוב ב-2022. הסבר אחר – קידום הרפורמה המשפטית על ידי הממשלה – אינו מוצג כלל כהסבר אפשרי לירידה, וזאת למרות שישנן אינדיקציות להשפעה זו.

אין ספק שהמלחמה השפיעה על גבייה נמוכה יותר של מיסים ברבעון האחרון של 2023 , מגמה שצפויה להימשך – במידה זו או אחרת – ככל שנמשכת המלחמה, ועלולה להימשך גם לאחריה. עם זאת, כפי שמראה מסמך זה, עוד לפני כן היו הכנסות המדינה, שחלק הארי שלהן מגיע מגביית מיסים, נמוכות מהתחזיות של משרד האוצר.

בנקודת הזמן הזו נראה שאין אפשרות לתכנן תקציב לשנת 2024 ללא העלאת מיסים, וזאת אפילו אם ננטרל את ההשפעה של אי־יציבות פוליטית כגורם פוטנציאלי עצמאי להתמתנות בפעילות העסקית ולירידה בגביית מיסים. יש לתכנן את ההעלאה הנדרשת כך שתהיה פרוגרסיבית, וללא פגיעה נוספת בשכבות החלשות ממילא של החברה הישראלית. על כך עמדו חוקרי מרכז אדוה במסמך שפורסם זה לא מכבר.

למרבה הצער, הממשלה מבקשת ללכת בכיוון הפוך, ובוחרת בהעלאת מיסים רגרסיבית (כמו העלאת מע"מ), שתוביל להעמקת הפערים הכלכליים בישראל.