קיצוץ בתוכניות התעסוקה לנשים וגברים מן החברה הערבית פירושו הנצחת הפערים בין יהודים לערבים, ופגיעה במשק הישראלי בכללותו. בפרט לאור הפגיעה בתעסוקה של העובדים הערבים מאז פרוץ המלחמה
הממשלה מבקשת לקדם קיצוץ משמעותי בתכנית החומש לצמצום פערים בחברה הערבית לשנים 2026-2021.[1] מדובר על קיצוץ של 15% מתקציב התוכנית,[2] המתוקצבת בסכום של 30 מיליארד שקל.[3]
אחת התוכניות העלולות להיפגע מקיצוץ זה, ולהעמיק בכך את הפערים בין החברה הערבית לכלל האוכלוסייה, היא התוכנית לשילוב צעירים וצעירות ערבים בתעסוקה, המתוקצבת בסך של 1.4 מיליארד ₪ לחמש שנים. על פי החלטת הממשלה 550, וכחלק מהיעד הכללי יותר להעלות את שיעורי התעסוקה בקרב ערבים וערביות בגיל העבודה, הוחלט לשים דגש מיוחד על שתי קבוצות יעד: גברים ונשים ערבים צעירים (בגילאי 35-18) עם השכלה תיכונית ומטה, וצעירות ערביות (בגילאי 35-18) עם השכלה אקדמאית ועל תיכונית. מכוח החלטה זו פותחו תכניות שונות, לרבות הכוון תעסוקתי איכותי, הכשרות מקצועיות, הקניית מיומנויות שפה, עידוד השתלבות בסקטור ההייטק ומתן תמריצים למעסיקים לשלב מועסקים ערבים.[4]
קיימת חשיבות ליישום מלא של התוכניות לקידום תעסוקה בקרב נשים וגברים ערבים על מנת לממש את הפוטנציאל המלא הטמון בהן. זאת, במיוחד לאור אינדיקציות ראשוניות להצלחה של התכניות , כבר בנקודת זמן זו.
לפי החוקרים סאמי מיעארי וברק ארנון[5] חל שיפור בשיעורי התעסוקה בקרב נשים ערביות, שהגיע בשנת 2023 (ערב המלחמה) ל-44.8%, בין היתר הודות לתכנית החומש. אולם, שיעור זה עדיין נמוך משיעור התעסוקה בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות, שהגיע בשנת 2022 ל-83.2%.[6] לגבי גברים ערבים, שיעור תעסוקתם עלה בשנת 2023 מעבר ליעד הממשלתי שנקבע לשנת 2026. אך שיעור זה צפוי לעלות במתינות עד לשיעור של 79% בלבד בשנת 2030, ולא להגיע ליעד של 83% כפי שנקבע ביעדי הממשלה (כך על פי תחזיתם של מיעארי וברק[7]). לכן יש הכרח בהמשך תקצובן של תוכניות אלה, לשם העלאת שיעור התעסוקה של נשים וגברים ערבים בהתאם ליעדי התכנית.
שיעורי תעסוקת נשים וגברים ערבים ב- 2019, 2023 ולפי יעדי תכנית החומש[8]
קיצוץ בתוכניות התעסוקה לנשים וגברים מן החברה הערבית פירושו הנצחת הפערים בין יהודים לערבים, ופגיעה במשק הישראלי בכללותו. בפרט לאור הפגיעה בתעסוקה של העובדים הערבים מאז פרוץ המלחמה.[10]
פערי התעסוקה בין ערבים ליהודים בישראל הם גדולים. השכר הממוצע של גברים ערבים עמד, נכון לשנת 2021, על כ- 64% מהשכר הממוצע של גברים יהודים, ואילו השכר הממוצע של נשים ערביות עמד באותה שנה על כ- 67% מהשכר הממוצע של יהודיות.[11] לכך תורמת העובדה שייצוג העובדים הערבים בענפים בעלי שכר גבוה הוא נמוך מאד. כך, למשל, שיעור הגברים הערבים המועסקים בענף ההייטק עמד בשנת 2019 על 2% בלבד, לעומת שיעור של כ-64% גברים יהודים לא חרדים המאיישים ענף זה.[12]
שילוב הערבים בתעסוקה, יועיל למשק הישראלי בכללותו מכיוון שפוטנציאל העלייה בתמ"ג בישראל מיוחס לצמיחה בתעסוקה התורמת לכשני שליש מהצמיחה הכלכלית[13]. לכן צמיחה בשיעורי התעסוקה ובאיכותה בקרב הערבים, יכולה לתרום לצמיחת המשק הישראלי ולסגירת הפערים בין ישראל לבין שאר מדינות OECD.
