שלוש גישות מציעות פתרונות שונים להתמודדות עם יוקר המחיה אך בהיעדר מדיניות ממשלתית רחבה שמעמידה את רווחת האוכלוסיות הפגיעות במרכז, משפחות רבות בישראל נאלצות להתמודד עם יוקר המחיה ועם שכר שאינו מאפשר מחייה בכבוד.

כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.

במסגרת הקיצוץ בתוכניות ממשלה מיוחדות ובמשרדים החברתיים יפגעו קשות תכניות לקידום יוצאי.ות אתיופיה בחינוך, בספורט ובתעסוקה. ללא התערבות אקטיבית של המדינה לתיקון עוולות העבר והאפליה הממוסדת – אין סיכוי שיוכלו לסגור את הפער ולהשתלב ב'צמיחה מכלילה'.

קיצוץ בתוכניות התעסוקה לנשים וגברים מן החברה הערבית פירושו הנצחת הפערים בין יהודים לערבים, ופגיעה במשק הישראלי בכללותו. בפרט לאור הפגיעה בתעסוקה של העובדים הערבים מאז פרוץ המלחמה

יש לברך את בנק ישראל על התמדתו בהמלצה לנהוג במדיניות תקציבית מרחיבה, במטרה להעלות את רמת החיים של הישראלים לרמה מערב אירופית. גם בסוגיית מערכת החינוך נוקט הבנק עמדה מבורכת, כאשר הוא מצביע על הצורך לשפר את איכותה. אך בבואו לדון באמצעים מעשיים הוא נוקט עמדה צרת אופקים

העלאת הצמיחה וגידול בפריון הם לכאורה שינויים כלכליים גרידא, אלא שעל מנת שיתחוללו נדרשים שינויים פוליטיים וחברתיים ארוכי טווח. מן הראוי כי הממשלה החדשה תתרום לקידומם

מסמך זה מציע כי בבואנו לבחון את תקציב המדינה, בעת שהוא מוגש לאישור הכנסת, עלינו לשאול לא רק האם הוא כולל מנועי צמיחה אלא גם האם הוא כולל מנועי שוויון

נס כלכלי שהוא נחלתו של מיעוט. כך לפי הדו"ח השנתי של מרכז אדוה, תמונת מצב חברתית 2017. הדו"ח עוסק בתחומים: עבודה ושכר, חינוך והשכלה גבוהה, דיור, בריאות, רווחה ופנסיה ועוד

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה לשנת 2016. פירות הצמיחה חלחלו וממשיכים לחלחל כלפי מעלה יותר מאשר כלפי מטה

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה לשנת 2015. הדו"ח קורא תיגר על התשובה הממשלתית השגרתית לסוגיות חברתיות: צמיחה, צמיחה ועוד פעם צמיחה. הנתונים אינם מגבים את התשובה הממשלתית