הוויכוח על הכספים לחרדים הרעיד את הזירה הפוליטית, אך הגידול חסר הגבולות בתקציב הביטחון עובר כמעט מתחת לרדאר. וגידול כזה משמעו פגיעה בשירותים החברתיים, דווקא כאשר המלחמה מייצרת מדי יום צרכים חדשים רבים.

אל לנו להסתנוור מההישג במבצע עלות השחר. יש להחזיר את סוגיית ההסדר המדיני למרכז הבמה הציבורית

קיצוץ בתקציב הביטחון? העלאת מיסוי? אם אנו רוצים שרוב הישראלים ייהנו מרמת חיים גבוהה יותר, עלינו להגדיל משמעותית את תקציב השירותים החברתיים. התקציב הנוכחי לא עושה את זה

ישראל זקוקה לעוד אוניברסיטאות, על כך אין כמעט ויכוח. אך מאז 1976 הוקמו כאן רק שתיים: אחת באריאל, למאיון העליון הפוליטי של המתנחלים; והשנייה בהרצליה, למאיון העליון הכלכלי. שאר ה-99% נותרו שוב ללא כלום

בגלל תקציב חברתי נמוך ותקצוב חסר של שירותים אזרחיים כמו חינוך, רווחה, בריאות או דיור, רמת החיים בישראל נמוכה, יחסית למערב. למה אנחנו שותקים ומה ניתן לעשות • טור נוסף בסדרה על חוק ההסדרים ותקציב המדינה המתפרסמת באתר העוקץ

הסכסוך המתמשך פוגע בישראל גם מבחינה חברתית-כלכלית, משפיע לרעה על רמת החיים של הישראלים ותורם להעמקת אי-השוויון. מה חושב על כך הציבור בישראל?

כלכלת ישראל רגישה לשילוב בין משברים עולמיים ובין משברים מקומיים, הנגרמים ע"י העימותים האלימים עם הפלסטינים. סיפוח צפוי להעמיק את המשבר הכלכלי וירע את מצבם של הישראלים והפלסטינים כאחד

יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד

האליטה הכלכלית והאליטה הפוליטית שולטות בסדר היום ומונעות מהלכים לצמצום אי-השוויון

הדיון על מפעל ההתנחלויות מתמקד לרוב בהשלכות המדיניות והמוסריות של התיישבות ישראלית בשטח מאוכלס שאינו נמצא תחת ריבונות המדינה ■ אולם בסערת הדיון הפוליטי נדחק לעתים לקרן זווית המחיר הכלכלי של ההתנחלויות