מחקר

לקראת אפשרות של סיפוח: רגישויות של המשק הישראלי במצבי עימות עם הפלסטינים

כלכלת ישראל רגישה לשילוב בין משברים עולמיים ובין משברים מקומיים, הנגרמים ע"י העימותים האלימים עם הפלסטינים. סיפוח צפוי להעמיק את המשבר הכלכלי וירע את מצבם של הישראלים והפלסטינים כאחד

להורדת המסמך המלא לפרסומים נוספים בנושא

בעת כתיבתו של מסמך זה, כלל לא ברור מה יעלה בגורלו של הסיפוח המדובר, של שטחים פלסטיניים על ידי מדינת ישראל, שאמור להתרחש בתחילת יולי 2020 . האם יהיה סיפוח או לא ואם כן, מה יהיה טיבו ומה יהיה היקפו? בוודאי שאין לדעת מה תהיינה התגובות למהלך ישראלי של סיפוח – מצד הפלסטינים על פלגיהם השונים, מצד מדינות ערביות, מצד מדינות אירופיות ועוד.

כל מהלך חד צדדי, בכל עיתוי, הוא מתכון להחרפה של הסכסוך ולפגיעה קשה בפלסטינים. כל פגיעה בפלסטינים פוגעת בסופו של דבר גם בישראל.

כלכלת ישראל, בהיותה מבוססת במידה רבה על סחר חוץ, רגישה מאוד לשילוב בין משברים כלכליים עולמיים ובין משברים כלכליים מקומיים, הנגרמים על ידי העימותים האלימים הבלתי-פוסקים עם הפלסטינים. מצב דומה, של משבר כפול עלול להתרחש שוב עכשיו, אם הכרזה על סיפוח תוביל להתנגדות פלסטינית רחבה, שעה שישראל מתמודדת עם המשבר הכלכלי של מגפת הקורונה העולמית.

  • האינתיפאדה השנייה היתה העימות המקיף הגדול האחרון עם הפלסטינים. היא גרמה לשפל כלכלי שבנק ישראל הגדירו כממושך ביותר בתולדות ישראל. נזכיר כי עקב השליטה הצבאית על הפלסטינים, ישראל חשופה מזה שנים לכפל משברים, הן כאלה החלים על כלל העולם והן כאלה החלים רק על ישראל. כפל המשברים יוצר מצב של רכבת הרים כלכלית.
  • משבר הקורונה מאיים על דירוג האשראי של ישראל, כשם שהוא מאיים על רוב הארצות. אולם במקרה שלנו, כוונת הסיפוח מוסיפה סיכון מיוחד, בדמותה של אי יציבות מדינית. "הייתם מקבלים דירוג אשראי יותר טוב אלמלא הסיכון הביטחוני", אמר נציג סטנדרד אנד פור במעמד העלאת הדירוג של ישראל ל-AA, הדירוג הגבוה אי פעם.
  • מיתון כלכלי מייצר אבטלה. ערב התפרצות הקורונה, שיעור האבטלה בישראל היה נמוך מאוד – 3.4%. שיעור זה הושג הודות לשנים של צמיחה, גם אם בשיעורים נמוכים. משבר הקורונה הקפיץ את שיעור דורשי העבודה לגבהים – למעלה ממיליון גברים ונשים בישראל מצאו עצמם ללא תעסוקה, אם כמובטלים ואם כמי שהוצאו לחל"ת. גם בתקופת המשבר הכלכלי של האינתיפאדה השנייה נסק שיעור האבטלה, אך היה זה בשיעור נמוך הרבה יותר – מעט יותר מ-10%. סכסוך אלים סביב סוגיית הסיפוח יקשה מאוד על התמודדות עם האבטלה. כבר היום מוצא עצמו משרד האוצר מאריך שוב ושוב את תקופת הזכאות לדמי אבטלה.
  • ענף רגיש במיוחד לאי יציבות מדינית הוא ענף התיירות. במהלך האינתיפאדה השנייה, מספר התיירים הנכנסים ירד אל מתחת למיליון. נדרשו לענף שנים רבות של התאוששות עד שעלה אל סביבות ה-3 מיליון. זו היתה כמות התיירים ברוב שנות העשור האחרון ואז, ב-2017, 2018 ו-2019 נרשמו עליות רצופות, עד ל-4.6 מיליון ב-2019.  חזרה למספר זה תצריך לא רק הצלחה בחזית הקורונה אלא גם שקט מדיני.
  • בעקבות משבר האינתיפאדה השנייה הנהיגה המדינה צנע תקציבי שנועד לצמצם את החוב הציבורי ולהפחית את הגירעון התקציבי. המהלך אכן הקטין את שניהם לרמה אירופית נמוכה. עתה, עם משבר הקורונה, בנק ישראל צופה כי  החוב הציבורי יסתכם ב-2020 ב-כ-74% תמ"ג וכי הגירעון יגיע לכ-11.5% תמ"ג.  אם יתווסף לכך משבר כלכלי בעקבות עימות ישראלי-פלסטיני, המספרים עלולים להיות גבוהים משמעותית.
  • הצנע התקציבי גרם לצמצום ההוצאה החברתית של ממשלת ישראל. אם ב-2001 עמדה ההוצאה החברתית על 17.6% תמ"ג – שיעור זהה לזה של הממוצע בארצות ה-OECD, הרי שב-2007 ירד היקפה לשפל של 14.6% תמ"ג. לאחר מכן עלה השיעור מעט, אך פחות משיעור הגידול בארצות ה-OECD. התוצאה היא פער הרחוק מסגירה בין ישראל לחברותיה בארגון ה-OECD. משבר כלכלי כפול – קורונה ועימות ישראלי-פלסטיני, יעצים את האיום על ההוצאה החברתית. נזכיר כי הוצאה זאת כוללת את מערכת הבריאות, שנמצאה מורעבת מאוד עם פרוץ הקורונה.
  • רשת הביטחון הסוציאלי, שנועדה לחלץ משפחות מעוני, אינה עומדת כיום במשימה. רשת הביטחון הסוציאלי רגישה מאוד למצבי חירום. משבר כלכלי מדיני שיבוא על גבו של משבר הקורונה יהווה איום חריף: אם ערב האינתיפאדה השנייה היא הצליחה לחלץ מעוני כ-47% מן המשפחות שרמת ההכנסה שלהן מעבודה הציבה אותן מתחת לקו העוני, הרי שב-2018 היא הצליחה לחלץ רק כ-35% מהמשפחות הללו.
  • ועתה לזירה הבינלאומית: כידוע, האיחוד האירופי מסתייג ממדיניות ההתנחלויות ותומך בכינון מדינה פלסטינית. סנקציות שעלול להטיל האיחוד יפגעו בכלכלת ישראל. הנתח הגדול של הייצוא הישראלי ביותר מופנה לאירופה: ב-2019, 38%. 36% יועדו למדינות האיחוד האירופי ועוד 7% למדינות אירופאיות שאינן חברות באיחוד.  בעשור האחרון (2019-2009) חל גידול של 5% ביצוא למדינות האיחוד האירופי, בעוד שהיצוא לשותפת הסחר השנייה בגודלה, צפון אמריקה, ירד מ-37% בשנת 2009 ל-27% בשנת 2019.
  • סנקציות אירופיות מאיימות במיוחד על שיתוף הפעולה המדעי. דוגמא בולטת לכך היא תכנית "Horizon 2020", תוכנית מו"פ עם תקציב של 77 מיליארד אירו שנפרש על פני שבע שנים. ישראל משלמת לקופת התוכנית כמיליארד אירו ומקבלת החזר במסגרת תמיכה הניתנת לפרויקטים השונים, בהיקף של כ-1.5 מיליארד אירו. התוכנית הפכה לאחד ממנועי הצמיחה של תעשיית המו"פ הישראלית ושל המחקר הבסיסי במוסדות האקדמיים. מלבד כסף היא מעניקה אפשרויות לשיתוף פעולה עם חברות ומוסדות מחקר אירופאיים וגם קשרים ישירים לשוק היעד האירופי לשיווק המוצרים והטכנולוגיות. מהלך של סיפוח עלול לאיים על מעמדם הבינלאומי של המדע והמחקר הישראליים.