אלהים ברא את האדם. האדם תיקן את האלהים וברא את ההסללה, שהרי אחרי ככלות הכל, יש אדם ויש אדם.

האדם ברא להסללה משרד, הלא הוא משרד ההסללה. משרד ההסללה מפליא לייצר עוד ועוד הסללות: הקבצות א', ב' וג'; מסלול עיוני ומסלול מקצועי; כיתות מצטיינים וכיתות רגילות; מתמטיקה ברמה של 3, 4 ו-5 יחידות לבגרות; חינוך חילוני, דתי וחרדי; ועוד.

בריאת מסלולים היא משימה לא פשוטה. לא קל לתקן את מעשה ידי האל, אפילו כשאנו כבר יודעים שהוא עשה לעצמו מלאכה קלה וברא את האדם ללא הסללה, כאילו כולם שווים.

לא פלא שמשרד ההסללה עייף.

מי בא לעזרתו? כמובן, חוק ההסדרים, שלמזלנו הרב אוהב לשחרר את הממשלה מחובותיה הרבים ודוגל בנוסחת הפלא של ביזור ושל הפרטה. כיצד? פשוט: משימת ההסללה תושת על מנהלות בתי הספר. משרד ההסללה, שרוצה כבר מנוחה, יישא רק בנטל המימון. כל בית ספר יפתח חשבון בנק, אליו יוזרם המימון של משרד ההסללה. עם הכסף הזה תוכל כל מנהלת לרכוש כל מה שנדרש לבית הספר, החל במוצרים כדוגמת טואלטיקה ומחשבים וכלה בשירותים חינוכיים.

נשמע טוב. נשמע שאלוהים בכל זאת מנצח בסוף. נשמע שלא תהיה עוד הסללה. כל בית ספר יפתח… כל מנהלת תוכל… כל מה שנדרש… אבל לא. נתאזר בסבלנות ונקרא את ההמשך:

"משרד החינוך [ניחשתם, זהו משרד ההסללה] יחלק את מוסדות החינוך האמורים בסעיף 2(ב) לעד ארבעה הקבצים, במדרג מהגבוה לנמוך. השתייכות לכל הקבץ תיעשה בהתאם ליכולות הניהוליות ולתוצאות החינוכיות האובייקטיביות של מוסדות החינוך בהתאם לקבוצת מוסדות החינוך בעלי מאפיינים דומים (לרבות לפי הרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים). משרד החינוך רשאי לקבוע קריטריונים נוספים לחלוקה…
משרד החינוך יחלק את הרשויות המקומיות ובעלויות החינוך להקבצים לעניין חינוך – בהתאם ליכולות הניהול והביצוע של הרשות או הבעלות, לפי העניין, ולתוצאות החינוכיות האובייקטיביות של המוסדות שבאחריותן ביחס לקבוצת רשויות או בעלויות עם מאפיינים דומים, ובהתאם לפרמטרים אחרים. הקריטריונים ייבנו בהיוועצות עם מרכז השלטון המקומי ומשרד האוצר."

ההסללה לא נגמרה. רק השם שלה שונה: עכשיו קוראים לה "הקבץ". ואולי זו פשוט שגיאת כתיב – שכמובן צפויה בהחלט במערכת עם ארבע דרגות חינוך.

לא פחות חמור – ההסללה, שבעבר נעשתה על בסיס אינדיבידואלי בתוך כל כיתה ובתוך כל בית ספר, תיעשה מעתה על בסיס מגזרי אוכלוסייה שלמים.

עתה נותרה רק שאלה אחת שאינה נטולת חשיבות: ראינו כי המימון המדובר אמור לשמש לא רק לרכישת טואלטיקה אלא גם לרכישת שירותים. ביניהם "שירותים שעד לפני זמן לא רב נתפסו כליבת הפעילות החינוכית ובהם "תכניות חינוכיות, פעולות ויוזמות חינוכיות, מתגברים ותומכים חינוכיים, פרויקטים לימודיים, תכניות העשרה…". המנהלת, שבעבר עסקה בסוגיות של פדגוגיה ודידקטיקה, תצטרך להקדיש עתה זמן רב לטואלטיקה. את תכניות הלימוד היא פשוט תרכוש.