בכתבה שהופיעה בעיתון דה מרקר ביום 30.8.2022, הציג כתב החינוך ליאור דטל נתונים רבים על אודות המורים.ות ושכרם, תחת הכותרת "הסכמי השכר הקודמים לא שיפרו את מערכת החינוך. ספק אם החדש יצליח".

בין השאר, הציג דטל את הציון הפסיכומטרי של בוגרי תואר ראשון בהוראה ושל בוגרים אקדמאים שעשו הסבה להוראה. מקורם של נתונים אלה: תרגיל בעייתי של מישהו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. יש בכתבה הזאת גם דיוקים וגם אי דיוקים.

נתחיל עם הדיוקים:
מדויק: מערכת החינוך זקוקה לתיקון.
מדויק: מעמד המורות ירוד וממשיך לרדת.
מדויק: העלאת השכר לבדה לא תשפר לא את מערכת החינוך ולא את יוקרת מקצוע ההוראה.

ונעבור לאי דיוקים:
– הציון הפסיכומטרי אינו מודד את "איכות המורים": הוא אינו מודד את ידע המורה בנושאים אותם היא מלמדת, אינו מודד כריזמה או אפילו יכולת לעמוד בפני כיתה; הוא אינו מודד יחס, איכפתיות או רצון לקדם את התלמידים.
– הסכם שכר מטרתו אינו תיקון עוולות המערכת כולה אלא כשמו כן הוא: שיפור השכר ותנאי העובדות.ים.

למרות העלאת שכר המורות במהלך העשור האחרון, שכרן אינו יכול להתחרות עם השכר בתחומי הטכנולוגיה והמדע, בין השאר. אכן, מורות ומורים טובים נוהרים מההוראה לתחומים בהם יוכלו להתפרנס טוב יותר.

להלן הצעה שיש ביכולתה לשפר את מעמד המורות — ובהמשך לחסוך למדינה הוצאות שכר (לאחר ההשקעה הראשונה): להקים סטארט-אפ שיפתח בוטים, בעלי איזה אייקיו שנחפוץ, בעלי כריזמה ויכולת לעמוד בפני כיתה ובעלי ידע מתאים. הם יעבדו ללא שכר ולא יהיה לממשלה עוד צורך לעשות משא ומתן מייגע על הסכמי שכר. הורים ותלמידים כבר לא יהיו בלחץ לקראת תחילת שנת הלימודים.

ומה עם איכפתיות ורצון לקדם תלמידים? אפשר לוותר על התכונות האנושיות האלה: העיקר שהמורים הבוטים יהיו "איכותיים" לפי מדדים טכניים. תיקון מערכת החינוך? זה לא תלוי לא במורים אנושיים לבדם, ובוודאי שלא בבוטים שיווצרו. תיקון מערכת דורש עבודת מערכת: משרד החינוך וכל המועסקים במערכת.

ואם כבר, באותו המחיר, הינה הצעה נוספת: אפשר גם את המתמחים.ות השובתים\מתפטרים להחליף בבוטים עם התכונות הטכניות הנכונות, בראש ובראשונה היכולת לעבוד משמרות של 26 שעות. אמפטיה ואיכפתיות – מי צריך אותן!