נכון לשנת 2018, רק 38% מתושבי.ות ישראל גרו בבתים עם ממ"ד – האמצעי שלעמדת פיקוד העורף מספק את המענה הטוב ביותר נגד איום רקטות וטילים. כאשר בוחנים את הנגישות לממ"דים בקרב משקי בית בעשירונים שונים, רואים שמגורים בבית עם ממ"ד נקשרים למעמד חברתי כלכלי: בעוד שבקרב משקי בית בשלושת העשירונים הגבוהים שיעור הגרים בבתים עם ממ"ד עומד על כ-60%, בשלושת העשירונים הנמוכים השיעור הזה יורד לכ-30% בלבד.

הפער המעמדי בנגישות לממ"ד נשמר כאשר מדובר באוכלוסיות תושבים של אותם ערים ויישובים – ערים ויישובים עם אותה רמת סיכון מבחינת האיום של ירי טילים. בערים באר שבע ואשדוד – בהן הסיכון לחוות איום של טילים גבוה יותר באופן יחסי – פערי המיגון בין העשירונים הגבוהים לנמוכים אפילו עמוקים יותר מאשר הפער הארצי: בבאר שבע, רק 14% ממשקי הבית בעשירון הראשון מתגוררים בבתים עם ממ"ד לעומת 88% ממשקי הבית בעשירון העליון (שיעור כפול פי 6); ובדומה לבאר שבע, באשדוד, רק 22% ממשקי הבית בעשירון הראשון לעומת 94% ממשקי הבית בעשירון העליון, מתגוררים בבית עם ממ"ד (שיעור כפול פי 4).

הפקרת המיגון לשוק הפרטי אינה פוסחת על יישובי קו העימות – בייחוד בצפון, אך גם ביישובי הדרום המצויים מחוץ לגבול ה-7 ק"מ עם רצועת עזה: כ-15% ממשקי הבית ביישובים שמצויים בטווח של 4-0 ק"מ מגבול לבנון סוריה נותרו ללא מענה מיגוני כלשהו – כאשר במרבית המקרים מדובר על משקי בית ערבים, שסובלים מאפליה מתמשכת בתחומי התכנון והבניה. בעיר אשקלון – שספגה אינספור מטחי ירי בסבבי לחימה שונים – 43% מדירות המגורים חסרות ממ"ד. מרבית דירות אלה ממוקמות בשכונות המוחלשות. במרחב הדרומי, לצד תושבי.ות השכונות המוחלשות באשקלון, תושבי.ות היישובים הבדואים בנגב נותרו גם הם ללא מעני מיגון ושילמו על כך בחיי אדם.

בבסיס ההפקרה הזו של תחום המיגון בישראל מצויה אידיאולוגיה ופרקטיקה של הפרטה. נכון להיום, הפתרון העיקרי להוספת מיגון בדירות קיימות מתבסס על תוכניות של התחדשות עירונית. האפשרות לקדם תוכניות של התחדשות עירונית תלויה בהיתכנות הכלכלית – כלומר, באפשרות של יזמים להפיק רווח מספיק. כתוצאה מכך, דירות רבות בישראל, בעיקר באזורי הפריפריה ומחוץ לאזורי הביקוש, נותרות מחוץ לתוכניות ההתחדשות העירונית, ומחוץ לערוץ העיקרי שמאפשר מיגון.

במקום להפקיר את המיגון לכוחות השוק, ראוי שהמדינה תנסח תוכנית כוללת לצמצום פערי המיגון בישראל. תכנית שתכלול יעדים ברורים לעליה בשיעור המיגון, שתתעדף אוכלוסיות מוחלשות שאין בכוחן לממן לעצמן ממ"ד, שתסבסד תוכניות התחדשות עירונית בהיקפים מותאמים לצורך בשטח ושתהיה רכיב מתוך מדיניות כוללת לקידום דיור שוויוני בישראל – דיור שיכלול גם מיגון מפני ירי טילים, אבל גם חיזוק מפני רעידות אדמה, וגם שיקום והתחדשות של מבנים ישנים ולקויים כך שיהיו ראויים למגורים.