מאמר

מה יקרה עם המובטלים אחרי ה-30 ליוני?

איור: freepik

הפחתה משמעותית וארוכת טווח של שיעור האבטלה בקרב אזרחי ישראל הערבים לא תקרה כתוצאה משלילת זכאותם לדמי האבטלה, אלא בעזרת אימוץ תהליכי עומק והשקעת משאבים ציבוריים.

לאחרונה התפרסמו שני דו"חות, אחד של בנק ישראל והשני של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. הראשון עסק במגוון נושאים, אך בטור קצר זה אבקש להתמקד רק בנושא אחד: העליה בשיעור האבטלה בישראל בעקבות מגיפת הקורונה. השני התמקד בשיעור האבטלה של גברים ערבים בישראל, מאז 2018 ועד היום.

מדו"ח בנק ישראל עולה, ששיעור התעסוקה באוכלוסיה הכללית ירד בין 2019 ל-2020 ב- 10.6%. הירידה בתעסוקה בתקופה זו מתועדת ביחס לכל פילוח דמוגרפי מוצע: לפי גיל, השכלה, מגדר ולאום. הדבר אינו מפתיע, לאור הפגיעה הנרחבת של הקורונה בכלכלה הישראלית. ובכל זאת,  ביחס לפלח אוכלוסיה אחד  – גברים ערבים – הפגיעה היתה חמורה במיוחד: שיעור התעסוקה של בני קבוצה זו ירד במהלך אותה שנה ב- 16%.

מדו"ח אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר עולה, עם זאת, שהירידה בשיעור התעסוקה של גברים ערבים בישראל החלה עוד לפני פרוץ משבר הקורונה. בעוד ששיעור הגברים הערבים בני 15 ומעלה, שנכללו במעגל העבודה, עמד בתחילת 2018 על כ- 59%, הרי שבתחילת 2020 הוא עמד על כ- 54% בלבד. הירידה בתעסוקה היתה גבוהה במיוחד בקרב צעירים, ובקרב חסרי תעודת בגרות מקרב קבוצה זו. סיבה מרכזית המוזכרת בדו"ח לירידה בשיעור התעסוקה של גברים ערבים בין 2018 ל- 2020 היא ירידת שיעורי השתתפותם במשרות נמוכות הדרג בענפי התעשיה והבניין – מסיבות ייחודיות הקשורות לכל אחד משני ענפים אלה.

לפי פרסומים בתקשורת מסתמן שב- 30 ליוני לא תוארך עוד הזכאות הגורפת לדמי אבטלה לעשרות אלפי הגברים והנשים שנפלטו ממעגל העבודה בתקופת הקורונה. מעסיקים ופקידי מדינה כאחד מפמפמים את המסר לפיו מדובר בבטלנים ש"התאהבו בחל"ת" ומסרבים לחזור לעבודה. אך צמד המחקרים שפורסמו בשבוע שעבר מלמדים שישנן לפחות קבוצות מסוימות בחברה הישראלית, שחבריהן התקשו למצוא עבודה עוד לפני משבר הקורונה, ומצבם רק החמיר בעקבותיו. לאור העובדה שגם האופטימיים שבחזאים אינם סבורים שהמשק יחזור לקדמותו לפני 2023, יש להבין שהחלטה גורפת להפסיק את הזכאות לדמי אבטלה עלולה להותיר רבבות עובדים – עם ייצוג יתר, כפי שעולה מהמחקרים, של גברים ערבים – חסרי רשת בטחון סוציאלית מינימלית, ובסיכון של ממש להתדרדר לעוני ואף לחוסר בטחון תזונתי.

"מפתח מרכזי להעלאת שיעור התעסוקה של הגברים הערבים", כותבי מחברי הדו"ח מאגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, "הינו שיפור מערכת החינוך הערבית והגברת שילובם של הגברים הערבים במערכת ההשכלה הגבוהה". הפחתה משמעותית וארוכת טווח של שיעור האבטלה בקרב אזרחי ישראל הערבים לא תקרה, אם כן, כתוצאה משלילת זכאותם לדמי האבטלה. היא תקרה בעזרת אימוץ תהליכי עומק, והשקעת משאבים ציבוריים בפיתוח יכולותיהם של אזרחים אלה מגיל צעיר.